ה-15 באוגוסט הינו יום מסורתי וחשוב בכנסייה הקתולית ובארץ הקודש: הטקסיות של העלייה השמיימה של מרים הבתולה המבורכת לשמיים.
בירושלים הטקסיות החלה עם תפילת ערב החג, ה-14 באוגוסט, הגן הפונה לכניסה של הבזיליקה של גת שמנים, במה שמכונה באופן מסורתי כאזור הקבר של מרים הבתולה. התפילה בערב החג התמקדה במודל הגדול לחיים שהיוותה מרים הבתולה, החל מהנרטיב שקיים בספרי הבשורה. המקראות שנבחרו להרהור היו חלקים הקשורים ביותר לטקסטים של מרים הבתולה עלי אדמות וכיצד היא השגיחה על ישוע וליוותה אותו בחייו. מאמינים רבים שנכחו, הודרכו על ידי האחים הפרנציסקאנים ועל ידי אנשי דת מגוונים אחרים שקראו את המקראות של אפיזודות מספרי הבשורה, חגגו את חייה של מרים מהבישור על ידי המלאך גבריאל, דרך לידת ישוע, הבריחה למצרים והחזרה לארץ ישראל. החלק השני הוקדש לטקסטים הקשורים למותה של מרים לפי חיבורים רומיים על מותה של מרים (קודקס ותיקן גר 1982 ראה 181-189). בחלק השני, המקראות היו אלה של הדורמיציון בעמק קדרון, כפי שסופר בגרסה האפוקריפלית, והקבורה בגת שמנים, המכונה הבזיליקה של העמים, היכן שתהלוכה עם לפידים הגיעה אל סופה.
"האל הכל יכול עשה גדולות עבורי" שרה מרים בביתה של חנה (אליזבט). ואכן פזמון חוזר זה חזר על עצמו במכלול חייה של מרים", אמר הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, שערך את האירוע של הבוקר ב-15 באוגוסט, במהלך הדרשה שלו. "כשאנו שרים עם מרים, "האל הכל יכול עשה גדולות עבורי" עלינו לחשוב מה שהאל עשה ועדיין רוצה לעשות גדולות עבורנו", הזכיר האח פאטון. הקוסטוד הדגיש כי לנסות ולהיות כמו מרים משמעו קבלה צייתנית של רצון האל, משום - כמו ישוע עצמו – ש"מי שיעשה את רצון אבי הוא בשבילו אח, אחות ואמם" האירוע של ההוחדה [אוכריסטיה] של הבוקר הסתיימה בתהלוכה חדשה מסביב לגן של גת שמנים, ולאחר מכן נערכה תפילה וברכה טקסית.
בשעות אחר הצהריים, תפילת הערבית השנייה נערכה על ידי הקוסטוד נערכה במערת השליחים, ולאחריה מיד נערכה עלייה לרגל לקברה של מרים. האתר הינו רכוש של היוונים האורתודוכסים אולם, בדומה למקומות אחרים נוספים, בהתאם לסטאטוס קוו ניתן לבקר בו באופן רשמי פעם בשנה, ביום קשור ומיוחד.
"היום, יותר מתמיד", ציין האח הפרנציסקאני בניטו חוזה צוקה, האח הממונה האחראי על המנזר של הסבל בגת שמנים, הודה לעולי הרגל והמאמינים המקומיים שהגיעו לאירוע, "עלינו להתבונן במרים כאמא שלנו, היום יותר מתמיד עלינו לחוש אותה כך."
ג'ובאני מלספינה
