בנוסף לליטורגיה הטקסית של הייסורים, התפילה של יום שישי הגדול בירושלים הינו מאופיין גם כן בשני תרגול של אדיקות היקרה מאד לנוצרים המקומיים: דרך הצלב. בהנהגת הקוסטוד של ארץ הקודש, במסלול של דרך הצלב [ויה דולורוסה, בלעז] בסמטאות של העיר העתיקה, בבוקר וה"לוויה של ישוע" בבזיליקה בערב.
בחשיכה חלקית ובדממה של הבזיליקה, בנוסף לטקסטים שך ספר הבשורה שהוקראו בשפות שונות, הצליל של נקישות של הפטיש על הציפורניים על מנת להסיר את הגוף חסר החיים של ישוע מן הצלב שעדיין ניתן לשמוע.
זה צליל עמום ומרגש המדבר על הדרמה של הרגע ובו שמנית של אהבה מלאה.
ממעלה הגולגולתא, הגופה הצלובה נלקחה באופן של דבקות אל אבן המשיחה, היכן שהקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, שהכינה לקבורה, עושה שימוש בשמן ובחומרים מבושמים, שבורכו בבית עניה, ביום שני הקדוש.
