"אם היום אנו יכולים לבקר, לראות ולגעת בקבר הריק, אנו חייבים זאת למי שמשך מאות שנים הפך זאת לאפשרי", הסביר הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, בדרשה שלו שהעניק בקדמת ה-אדיקול בלב הבזיליקה של התחייה.
ביום שני, ה-15 ביולי, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה הנציחו את ההקדשה של הבזיליקה הצלבנית. ההקדשה היתה של הבזיליקה הקונסטניטיאנית (נבנה במאה ה-4) והיא נחוגה ב-14 בספטמבר, כפי שהסביר הקוסטוד. אולם הנוכחות שלנו כאן, הוא הדגיש, אינה תודות לביזנטיים וגם לא לצלבנים, אלא לאוהבי ישוע המשיח שרצו את אותה החוויה כמו הנשים הקדושות והשליחים. מה שנוצרים אלה רצו משך המאות, המשיך ואמר, היה לחלוק את החוויה של הקבר הריק. הקוסטוד הזכיר את תפקידו של פרנסיס הקדוש שהשיג לאחים שלו את הזכות ולחיות בשקט בארץ הקודש, דבר שפתח לפניהם את הדרך לירושלים ולמקומות הקדושים.
מסיבה זו החוברת של הליטורגיה עבור אירוע זה אינה מתארת את תמונת הבזיליקה על הכריכה, אלא את הפגישה של האיש העני הקטן מאסיזי והסולטאן, ופגישה זו אפשרה את נוכחות הפרנציסקאנים בארץ הקודש.
לאחר מכן, הפרנציסקאנים מונו לשומרים של המקומות הקדושים (ולא רק הם) לא רק ששמרו על המבנים אלא בחרו בלתת עדות של המקומות הקדושים ולתת עדות לכנסיית הקבר: סליחה, פיוס והרצון לאחדות.
בבזילקיה שהיתה עדיין שקטה בשעות המוקדמות של הבוקר, סעודת האדון הזכירה זאת והקרינה שמחה רבה. התפילה של הקהילה ושל הנאספים מסביב לקבר הריק עוררה את תושבי ארץ הקודש, כולל עולי רגל וכל מי שרוצה ויכול לבוא לכאן.
מי ייתן ויהיה קיץ נפלא לכולם.
ביום שני, ה-15 ביולי, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה הנציחו את ההקדשה של הבזיליקה הצלבנית. ההקדשה היתה של הבזיליקה הקונסטניטיאנית (נבנה במאה ה-4) והיא נחוגה ב-14 בספטמבר, כפי שהסביר הקוסטוד. אולם הנוכחות שלנו כאן, הוא הדגיש, אינה תודות לביזנטיים וגם לא לצלבנים, אלא לאוהבי ישוע המשיח שרצו את אותה החוויה כמו הנשים הקדושות והשליחים. מה שנוצרים אלה רצו משך המאות, המשיך ואמר, היה לחלוק את החוויה של הקבר הריק. הקוסטוד הזכיר את תפקידו של פרנסיס הקדוש שהשיג לאחים שלו את הזכות ולחיות בשקט בארץ הקודש, דבר שפתח לפניהם את הדרך לירושלים ולמקומות הקדושים.
מסיבה זו החוברת של הליטורגיה עבור אירוע זה אינה מתארת את תמונת הבזיליקה על הכריכה, אלא את הפגישה של האיש העני הקטן מאסיזי והסולטאן, ופגישה זו אפשרה את נוכחות הפרנציסקאנים בארץ הקודש.
לאחר מכן, הפרנציסקאנים מונו לשומרים של המקומות הקדושים (ולא רק הם) לא רק ששמרו על המבנים אלא בחרו בלתת עדות של המקומות הקדושים ולתת עדות לכנסיית הקבר: סליחה, פיוס והרצון לאחדות.
בבזילקיה שהיתה עדיין שקטה בשעות המוקדמות של הבוקר, סעודת האדון הזכירה זאת והקרינה שמחה רבה. התפילה של הקהילה ושל הנאספים מסביב לקבר הריק עוררה את תושבי ארץ הקודש, כולל עולי רגל וכל מי שרוצה ויכול לבוא לכאן.
מי ייתן ויהיה קיץ נפלא לכולם.