למרות ששתי הבזיליקות היו עמוסות לעייפה, הבזיליקה של נצרת נראתה קטנה מדי מכדי להכיל את קהל המאמינים שהגיעו מכל רחבי ארץ הקודש, כמו כן מירדן, לבנון וסוריה על מנת לחגוג את טקס ההפיכה לקדושה של האם מרי-אלפונסין. מרי-אלפונסין נולדה בשנת 1843 בירושלים כ-דניל חטאס והינה המייסדת של קהילת אחיות הרוזארי, המסדר או הקהילה היחידים מתוצרת של ארץ הקודש.
שעתיים לפני תחילת סעודת האדון [מיסה] המאמינים הראשונים תפסו כבר את מקומם; כמה מאות אחיות [נזירות] של הרוזארי, אשר היוו כשליש מהנאספים, התמקמו במקומות הראשונים.
האם מרי-אלפונסין הינה הפלסטינאית השנייה שמקבלת סטאטוס של מבורכת, אולם הראשונה במחוז [1]. בשנת 2005, הוועדה לקביעת הקדושים הודיעה כי טקס הברכה יתקיים במהלך טקס סעודת האדון במחוז שקידם את הסיבה להיבחרה של הפיכה לקדושה חדשה וכי הטקס יחגג בנוכחותו של האב הקדוש [אפיפיור]. היעד של הטקס היה להדגיש את ההבדלים בין טקס הברכה לבין הקנוניזציה. כשמישהו מבורך, האפיפיור מאפשר לחברי המסדר הדתי שאליו האדם משתייך ואשר המאמינים החיים מברכים את האדם הזה. כאשר קנוניזציה משמעה כי הקדוש יהיה מבורך ומכובד ע"י הכנסייה הקתולית כולה.
לכן, החל מעכשיו במחוז הבישופות של ירושלים וכל קהילת הרוזארי יכולים לכבד את האם מרי-אלפונסין. אולם המחוז של ירושלים אינו בדיוק כמו יתר המחוזות, מכיוון שטקס הברכה איחד את מחוז ירושלים עם נצרת, ששם ממוקמת הכנסייה הגדולה ביותר, ושם מעל לכל הינו המקום של הבתולה מרים המבורכת, אשר הנחתה את האחות מרי-אלפונסין המבורכת כל ימי חייה ואשר נולדה ביום הבשורה. האחות מרי-אלפונסין מתה באווירת קודשה באותו חג של הבשורה בשנת 1927, בעין כרם. לאחר הדוגמא של חיי הרהור שהועברו באמצעות חייה של האחות המבורכת מרי של ישוע הצלוב, מרים בוורדי, יחד עם האם מרי-אלפונסין, מהווים דוגמא לחיים אפוסטוליים המעניקים אפשרות להרהר ושאחרים ילכו בעקבותיך. האם מרי-אלפונסין חיה חיים אפוסטוליים אלו ברוח כזו של שירות והקרבה עצמית שאחיותיה למדו זאת רק לאחר מותה, וכי דמותה של מרים הבתולה המבורכת אשר נתגלתה לה, ולכן מרי-אלפונסין הינה המייסדת של הקהילה. אולם ביום ראשון זה לא היה הזמן למחיקה-עצמית, לא עבור האחות מרי-אלפונסין המבורכת או עבור קהילתה. החל מהערב לפני האירוע, ערוץ הטלוויזיה נורסאט טלה-לייט הקדיש את תוכניותיו לטקס הברכה של מרי-אלפונסין. ביום ראשון זה, לאחר הליטורגיה, מונסיניור אנג’לו המאטו, הממונה על הוועדה לקביעת קדושים, מלווה בחברתו של שגרירי הוותיקן, מונסיניור אנטוניו פרנקו, והפטריארך בדימוס מוניסניור מישל סבח, קראו את ההכרזה של הפיכתה של האם מרי-אלפונסין כמבורכת. לאחר שתורגם הטקסט לערבית, וילון הועלה וחשף פורטרט יפיפה של האחות מרי-אלפונסין המבורכת. הקהל חש התרוממות רוח רבה שנתערבבה במחיאות כפיים ובקריאות שמחה מקומיות. הפטריארך פואד טוויל ערך את סעודת האדון [מיסה] יחד עם מוניסניור סלים סייח, הבישוף המסייע וסגן הפטריארך לירדן, מוניסניור ג’יקינטו-בולוס מרקוזו, הבישוף המסייע וסגן הפטריארך לישראל, מוניסניור כמאל בטיש, בישופים מלכיתים מארץ הקודש, הקוסטוד, 120 כהני דת, כולל כ-20 פרנציסקאנים, בנוכחות של נציגים מהכנסייה היוונית-אורתודוכסית והכנסייה הקופטית. לאחר ההכרזה שנקראה, הפטריארך נתן את הדרשה בקול שהיה חנוק מהתרגשות.
הוא קיבל בברכה את אחיו הבישופים ואת כל הנאספים ואמר: "אנו מודים לאל על אירוע ייחודי זה בהיסטוריה של הכנסייה של ירושלים, האמא של כל הכנסיות…..אנו מקווים שיום זה יסמן נקודת מפנה בהיסטוריה של הארץ שלנו וכי ארץ הקודש הזו תישאר קרקע פורייה לקדושים ולמתווכיהם……כנסייה שאינה מתעניינת לגבי גברים ונשים קדושים בקרב הכהונה, המאמינים מן השורה ואנשי דת הינה אם סטרילית. הדבר החשוב ביותר הינו לא לבנות מיזמים גדולים מדי. מה שהכנסייה צריכה בעיקר זה עדות של קדושים."
לאחר הדרשה והתפילה, הנאספים נכנסו לליטורגיה של הלחם והיין בתהלוכה. בנוסף למארחים עצמם, אשר הינם משפחת חברי קהילת האחות מרי-אלפונסין של הרוזארי והנזירות של הקהילה, התהלוכה כללה שני צילומים של האם אלפונסין והאב טאנוס, מקבוצת הרוזארי כמובן, אולם מפתיע במיוחד, ספר התקנון - כלי להרהור - שלידו ממוקם היה החבל הפרנציסקאני. למעטי ילדים מעטים, רוב האנשים הנוכחים הבינו בסוף החגיגה שהאירוע נמשך שעתיים וחצי. היופי של האירוע ובייחוד של השירים שהולחנו עבור אירוע זה עם מילים שכתבה האחות מרי-אלפונסין המבורכת הולחנו לרגל האירוע. שירים אלו בוצעו ע"י מקהלות שהגיעו ממספר קהילות מארץ הקודש ומלבנון, ואשר הביאו לרגש של שמחה. חגיגה נפלאה זו הינה היסטורית ולקח זמן רב לקהל להתפזר, כאילו ביקשו להיאחז ברגעים אלו של שמחה רוחנית.
בערב זה, נראה כי המחוז השתנה איכשהו. לא רק שהתאספו ביום זה כולם רק עבור חסד האל על מי שחי בארץ שבה ישוע חי; מה שהביא את כולם יחד היה היכולת ללכת בעקבות מרים הבתולה המבורכת ואחר הדוגמא של האם אלפונסין ולכן להמשיך לחיות במציאות יום-יומית של ישוע לפי הבשורה, אשר נשאר תמיד כשהיה ותמיד חדש, מסר של אהבה, של הקרבה ושל נדיבות.
Mab
[1] הראשונה להיות מבורכת היתה מרים בוורדי, האחות [נזירה] מרי של ישוע הצלוב, נזירה כרמליתית בבית לחם, אשר נולדה בשנת 1846 ב-עבאלין, בגליל. היא נתברכה ב-1993 ברומא ע"י האפיפיור יוחנן פאולוס השני.
שעתיים לפני תחילת סעודת האדון [מיסה] המאמינים הראשונים תפסו כבר את מקומם; כמה מאות אחיות [נזירות] של הרוזארי, אשר היוו כשליש מהנאספים, התמקמו במקומות הראשונים.
האם מרי-אלפונסין הינה הפלסטינאית השנייה שמקבלת סטאטוס של מבורכת, אולם הראשונה במחוז [1]. בשנת 2005, הוועדה לקביעת הקדושים הודיעה כי טקס הברכה יתקיים במהלך טקס סעודת האדון במחוז שקידם את הסיבה להיבחרה של הפיכה לקדושה חדשה וכי הטקס יחגג בנוכחותו של האב הקדוש [אפיפיור]. היעד של הטקס היה להדגיש את ההבדלים בין טקס הברכה לבין הקנוניזציה. כשמישהו מבורך, האפיפיור מאפשר לחברי המסדר הדתי שאליו האדם משתייך ואשר המאמינים החיים מברכים את האדם הזה. כאשר קנוניזציה משמעה כי הקדוש יהיה מבורך ומכובד ע"י הכנסייה הקתולית כולה.
לכן, החל מעכשיו במחוז הבישופות של ירושלים וכל קהילת הרוזארי יכולים לכבד את האם מרי-אלפונסין. אולם המחוז של ירושלים אינו בדיוק כמו יתר המחוזות, מכיוון שטקס הברכה איחד את מחוז ירושלים עם נצרת, ששם ממוקמת הכנסייה הגדולה ביותר, ושם מעל לכל הינו המקום של הבתולה מרים המבורכת, אשר הנחתה את האחות מרי-אלפונסין המבורכת כל ימי חייה ואשר נולדה ביום הבשורה. האחות מרי-אלפונסין מתה באווירת קודשה באותו חג של הבשורה בשנת 1927, בעין כרם. לאחר הדוגמא של חיי הרהור שהועברו באמצעות חייה של האחות המבורכת מרי של ישוע הצלוב, מרים בוורדי, יחד עם האם מרי-אלפונסין, מהווים דוגמא לחיים אפוסטוליים המעניקים אפשרות להרהר ושאחרים ילכו בעקבותיך. האם מרי-אלפונסין חיה חיים אפוסטוליים אלו ברוח כזו של שירות והקרבה עצמית שאחיותיה למדו זאת רק לאחר מותה, וכי דמותה של מרים הבתולה המבורכת אשר נתגלתה לה, ולכן מרי-אלפונסין הינה המייסדת של הקהילה. אולם ביום ראשון זה לא היה הזמן למחיקה-עצמית, לא עבור האחות מרי-אלפונסין המבורכת או עבור קהילתה. החל מהערב לפני האירוע, ערוץ הטלוויזיה נורסאט טלה-לייט הקדיש את תוכניותיו לטקס הברכה של מרי-אלפונסין. ביום ראשון זה, לאחר הליטורגיה, מונסיניור אנג’לו המאטו, הממונה על הוועדה לקביעת קדושים, מלווה בחברתו של שגרירי הוותיקן, מונסיניור אנטוניו פרנקו, והפטריארך בדימוס מוניסניור מישל סבח, קראו את ההכרזה של הפיכתה של האם מרי-אלפונסין כמבורכת. לאחר שתורגם הטקסט לערבית, וילון הועלה וחשף פורטרט יפיפה של האחות מרי-אלפונסין המבורכת. הקהל חש התרוממות רוח רבה שנתערבבה במחיאות כפיים ובקריאות שמחה מקומיות. הפטריארך פואד טוויל ערך את סעודת האדון [מיסה] יחד עם מוניסניור סלים סייח, הבישוף המסייע וסגן הפטריארך לירדן, מוניסניור ג’יקינטו-בולוס מרקוזו, הבישוף המסייע וסגן הפטריארך לישראל, מוניסניור כמאל בטיש, בישופים מלכיתים מארץ הקודש, הקוסטוד, 120 כהני דת, כולל כ-20 פרנציסקאנים, בנוכחות של נציגים מהכנסייה היוונית-אורתודוכסית והכנסייה הקופטית. לאחר ההכרזה שנקראה, הפטריארך נתן את הדרשה בקול שהיה חנוק מהתרגשות.
הוא קיבל בברכה את אחיו הבישופים ואת כל הנאספים ואמר: "אנו מודים לאל על אירוע ייחודי זה בהיסטוריה של הכנסייה של ירושלים, האמא של כל הכנסיות…..אנו מקווים שיום זה יסמן נקודת מפנה בהיסטוריה של הארץ שלנו וכי ארץ הקודש הזו תישאר קרקע פורייה לקדושים ולמתווכיהם……כנסייה שאינה מתעניינת לגבי גברים ונשים קדושים בקרב הכהונה, המאמינים מן השורה ואנשי דת הינה אם סטרילית. הדבר החשוב ביותר הינו לא לבנות מיזמים גדולים מדי. מה שהכנסייה צריכה בעיקר זה עדות של קדושים."
לאחר הדרשה והתפילה, הנאספים נכנסו לליטורגיה של הלחם והיין בתהלוכה. בנוסף למארחים עצמם, אשר הינם משפחת חברי קהילת האחות מרי-אלפונסין של הרוזארי והנזירות של הקהילה, התהלוכה כללה שני צילומים של האם אלפונסין והאב טאנוס, מקבוצת הרוזארי כמובן, אולם מפתיע במיוחד, ספר התקנון - כלי להרהור - שלידו ממוקם היה החבל הפרנציסקאני. למעטי ילדים מעטים, רוב האנשים הנוכחים הבינו בסוף החגיגה שהאירוע נמשך שעתיים וחצי. היופי של האירוע ובייחוד של השירים שהולחנו עבור אירוע זה עם מילים שכתבה האחות מרי-אלפונסין המבורכת הולחנו לרגל האירוע. שירים אלו בוצעו ע"י מקהלות שהגיעו ממספר קהילות מארץ הקודש ומלבנון, ואשר הביאו לרגש של שמחה. חגיגה נפלאה זו הינה היסטורית ולקח זמן רב לקהל להתפזר, כאילו ביקשו להיאחז ברגעים אלו של שמחה רוחנית.
בערב זה, נראה כי המחוז השתנה איכשהו. לא רק שהתאספו ביום זה כולם רק עבור חסד האל על מי שחי בארץ שבה ישוע חי; מה שהביא את כולם יחד היה היכולת ללכת בעקבות מרים הבתולה המבורכת ואחר הדוגמא של האם אלפונסין ולכן להמשיך לחיות במציאות יום-יומית של ישוע לפי הבשורה, אשר נשאר תמיד כשהיה ותמיד חדש, מסר של אהבה, של הקרבה ושל נדיבות.
Mab
[1] הראשונה להיות מבורכת היתה מרים בוורדי, האחות [נזירה] מרי של ישוע הצלוב, נזירה כרמליתית בבית לחם, אשר נולדה בשנת 1846 ב-עבאלין, בגליל. היא נתברכה ב-1993 ברומא ע"י האפיפיור יוחנן פאולוס השני.