ביום ראשון ה-10 במאי, במנזר של הקלריסות העניות שבירושלים, האחות גואדלופה דה דיוס ערכה את הנדרים הסופיים בידיהם של משלחת ושל ראש הקהילה של הקלריסות העניות, האחות מריה מנצרת, במהלך סעודת האדון שנערכה על ידי המנהלן האפיפיורי של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה.
שלווה וזוהרת, אולם בהחלט נרגשת, האחות גואדלופה, שבמקור הגיעה מארגנטינה, ואשר שוהה במנזר בירושלים ארבע שנים, השלימה כעת את הדרך שלה בקריאה לשירות הכנסייה. "לא היינו עדות לכך 22 שנה", אמרה האחות מריה מנצרת בסוף האירוע, מזהה את האירוע כסימן של הלל שניתן ושל חסד לאל בתקופה ייחודית זו. "אירוע זה נחוג היום", המשיכה האחות מריה מנצרת, "בהקשר של מגיפה, הנדרים הסופיים של האחות גואדלופה יש להם ערך של עדות של החיים כנגד המוות; של שמחה שתמיד אפשרית, כנגד הדומינציה של העצבות ושל הפחד".
היה זה אירוע פשוט ואינטימי, שבו "דבר ה' האיר את האירוע", כפי שאמר מונסיניור פיצהבלה בדרשה שלו.
בהערה שלו אודות המקראות, מונסיניור פיצהבלה ציטט סיפור של הקהילה הנוצרית הראשונה בירושלים (מעשי השליחים ו:1-7), שבו לאחר הדחיפות החברתית של חלוקת מזון בין "דיונים והשקפות עולם שונות",המשרה של שמש [דיאקון] נוצרה. כך בקהילות של ישראל העתיקה, מונסיניור פיצהבלה המשיך ואמר, "המיזם של האל עשה את דרכו, מעט עם הזמן". זהו סיפור שנוצר מהתנסות קשה, שבו כולנו מעורבים ומוביל אותנו לבצע את רצון האל באמצעות הקרבות שלנו, מאמצים והרצונות, עם כל האנושיות שלנו, אשר מערבת את כל הכנסייה שלנו במיזם שהוא עדיין מתבצע אולם ישנה וודאות כי "הכל בחינם".
"הייתי רוצה לחשוב על הסיפור שלך ועל הקריאה [לשירות הכנסייה] שלך", העיר המנהלן האפיפיורי, "כחיפוש קשה אולם כנה לפנים של האב [האל]. אחרי הכל, אם אנו חושבים וחושבים לשנייה, זהו גם הסיפור של כל אחד מאיתנו." בסיום, הוא קיווה שרוח הקודש תמלא את האחות גואדלופה עם האש הקדושה שמטהרת, מעניקה אנרגיה ומדליקה את האש שלה עם אהבה מחודשת להיפתח להרהור חדש ומשמח של פני האל, הפנים של "רחמים ושל שלום".
הקוסטודיה של ארץ הקודש גם רצתה להיות קרובה לקהילה של האחיות של הקלריסות העניות עם מסר זה: בשמחה גדולה אנו, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, מודים גם כן לאל על מתנה זו, מאחלים לאחות גואדלופה קריאה קדושה, שיכולה להיות זרע חדש, צמח קטן של פרנסיס הקדוש, שתמיד תלך לפי הדוגמא והכריזמה של האם קלרה, שהינו אות של הפנים של האב [האל] ושל אהבתו בישוע המשיח עבורנו".
"מי ייתן ומרים הבתולה הקדושה תלווה אותך תמיד, האחות גואדלופה ותברך אותך עם הברכה האימהית שלה כך שתמיד תוכלי להיות נאמנה לבנה, ישוע המשיח, שנבחר וקרא לך!"
