ביום ראשון הזה, הקהילה הפרנציסקאנית של המושיע הקדוש [סאן סלבטורה] שבירושלים חגגה בסעודת האדון [מיסה] את האירוע בנוכחות השגריר הכללי החדש של בלגיה, מר ג’ררד קוק, ואשר נתלוו אליו אשתו ומעט אזרחים בלגיים.
האח הפרנציסקאני סטפן מילטוביץ ערך את סעודת האדון יחד עם סגן הקוסטוד, האח הפרנציסקאני ארטמיו ויטורס. בהתאם ללוח השנה הליטורגי, סעודת האדון נחוגה לכבודו של אלברט הגדול הקדוש, רופא הכנסייה. התאריך נבחר בבלגיה בשנת 1866 על מנת לחגוג את האירוע המלכותי.
בשעת ההרהור אודות הדוגמא של אלברט הקדוש, האב בוון מקהילת "האבות המיסיונרים של אפריקה" (או: "האבות הלבנים") הזמין את הנאספים להרהר במה שכוח יכול להיות: דרך שבה ישנה השראה ש אוצר העובר בירושה על מנת להשפיע על אופן חשיבתנו ועל פעולותינו בהתמודדות עם מציאות חדשה. אלברט הגדול יכול היה לקרוא מחדש את אריסטו ואפלטון משום שהרשה לעצמו להתעמת עם הוגים יהודים ומוסלמים בני זמנו. לכן יכול היה לשרטט קו חדש ביחס לישן, כפי שספר הבשורה של החגיגה אומר (ראה ספר הבשורה לפי מתי, פרק י"ג: 47-52).
בסוף החגיגה, הנאספים נפגשו באולם של סאן סלבטורה [המושיע הקדוש] לכיבוד קל לפני שהלכו להגות על מראה של העיר העתיקה שניתן לראותו מגגו של המנזר.
Mab
האח הפרנציסקאני סטפן מילטוביץ ערך את סעודת האדון יחד עם סגן הקוסטוד, האח הפרנציסקאני ארטמיו ויטורס. בהתאם ללוח השנה הליטורגי, סעודת האדון נחוגה לכבודו של אלברט הגדול הקדוש, רופא הכנסייה. התאריך נבחר בבלגיה בשנת 1866 על מנת לחגוג את האירוע המלכותי.
בשעת ההרהור אודות הדוגמא של אלברט הקדוש, האב בוון מקהילת "האבות המיסיונרים של אפריקה" (או: "האבות הלבנים") הזמין את הנאספים להרהר במה שכוח יכול להיות: דרך שבה ישנה השראה ש אוצר העובר בירושה על מנת להשפיע על אופן חשיבתנו ועל פעולותינו בהתמודדות עם מציאות חדשה. אלברט הגדול יכול היה לקרוא מחדש את אריסטו ואפלטון משום שהרשה לעצמו להתעמת עם הוגים יהודים ומוסלמים בני זמנו. לכן יכול היה לשרטט קו חדש ביחס לישן, כפי שספר הבשורה של החגיגה אומר (ראה ספר הבשורה לפי מתי, פרק י"ג: 47-52).
בסוף החגיגה, הנאספים נפגשו באולם של סאן סלבטורה [המושיע הקדוש] לכיבוד קל לפני שהלכו להגות על מראה של העיר העתיקה שניתן לראותו מגגו של המנזר.
Mab