רק מספר ימים חלפו מאז החג של ההתעברות הטהורה, אולם העיר הקדושה עדיין באווירת חג עבור אימו של הגואל, באמצעות יום זיכרון המיועד להתגלות, לנס, של הבתולה מרים [מריה] במקסיקו לחואן דיאגו הצעיר.
בהתאם לסיפור המסורתי מרים הופיעה במספר אירועים בין ה-9 ל-12 בדצמבר 1531 ל-חואן דיאגו, אצטקי, אשר המיר את שתו לנצרות, בגבעה של טפיאק, צפונית למקסיקו סיטי. השם גואדלופה נאמר כי נמסר ממרים עצמה ל-חואן דיאגו: הניחו כי תורגם לספרדית מביטוי אצטקי ("קואטךאחופיאו"), "ואתה תשופנו עקב" (ראה, בראשית ג’:14-15). גבירתנו מ-גואדלופה מוערכת ע"י הקתולים כפטרונית קדושה וכמלכת יבשת אמריקה והפיליפינים ויום חגה נחוג בתאריך 12 לדצמבר, ביום התגלותה האחרון. סיפור המפגש בין איש זה ומרים הינו מרגש במיוחד והנס של דמותה נצרב על פיסת בד צנועה, רב מסתורין, אשר לא הפסיק להדהים את האנשים בכל דור. גילוי מדהים זה של אירוע זה אושש ע"י מדענים, בסיוע של ציוד אלקטרוני מתוחכם, אשר הראה את נוכחותם של 13 אנשים (התלמידים), אשר משתקפים ברשתית של מרים. הם אמרו ל-חואן דיאגו עצמו, עם הבישוף ולדמויות לא ידועות אחרונות, שנכחו ביום נס זה שאירע בביתו של הבישוף. זו תעלומה אמיתית עבור המלומדים, תופעה מדעית, אשר לא ניתנת להסבר אשר מגלה את המקור של הדמות ומתקשרת באמצעות מסר של תקווה לעולם כולו.
ישנם אנשים רבים ביבשת אמריקה ומהפיליפינים בירושלים, אנשים מן השורה ואנשי דת ומסיבה זו נחוג כיום הינה בעלת אופי בינלאומי. כנסיית המושיע הקדוש [סאן סלבטורה] קיבלה מראה חדש, מעוטר עם טורי פרחים בצבעים בהירים במרכז הכנסייה וקישוטים בסגנון מקסיקני מסורתי בצידה של מזרח הכנסייה והפך למוקד ההערכה של הפסל שהוצג של גבירתנו מ-גואדלופה, כפי שהופיעה על גבי הבד המסתורי, מוקפת בפרחים. סעודת האדון [מיסה] נערכה ע"י הפטריארך הלטיני של ירושלים ועם מספר כהני דת בהשתתפות אנשים שמחים באמת ובתמים. מזה כמה שנים, יום החג הפך לאירוע בינלאומי, כמו גם בכנסייה הלטינית של ירושלים. נערי המזבח הצעירים של כנסיית המושיע הקדוש [סאן סלבטורה] היו המארגנים העיקריים של היום אשר החל עם שבועות של הכנה, תפילת לילה עבור השלום לפני לחם הקודש המבורך ושאר נסתיים עם חגיגות שנערכו לאחר הלחם והיין והתהלוכה עם דמותה של גבירתנו. שירים שמחים, מוסיקה לטינית ומקצב של ריקודים מקסיקנים, כולם מודים לאל על מתנה גדול של האמונה, תקווה ועבור בריאתו המיוחדת במינה" מרים, גבירתנו מ-גואדךופה, אשר נתגלתה ל-חואן דיאגו, עומדת לבושה בשמש, ולא רק שהודיעה לי כי היא האם הרוחנית אלא הזמינה אותו – כפי שמזמינה את כולנו – לפתוח את לבבנו לעבודת ישוע אשר אוהב אותנו ומושיע אותנו. היא אומרת גם כיום, כפי שאמרה ל-חואן דיאגו, לכל אחד מבניה ומבנותיה "אל פחד, האם אני, אמכם, כאן [עימכם]?".
בהתאם לסיפור המסורתי מרים הופיעה במספר אירועים בין ה-9 ל-12 בדצמבר 1531 ל-חואן דיאגו, אצטקי, אשר המיר את שתו לנצרות, בגבעה של טפיאק, צפונית למקסיקו סיטי. השם גואדלופה נאמר כי נמסר ממרים עצמה ל-חואן דיאגו: הניחו כי תורגם לספרדית מביטוי אצטקי ("קואטךאחופיאו"), "ואתה תשופנו עקב" (ראה, בראשית ג’:14-15). גבירתנו מ-גואדלופה מוערכת ע"י הקתולים כפטרונית קדושה וכמלכת יבשת אמריקה והפיליפינים ויום חגה נחוג בתאריך 12 לדצמבר, ביום התגלותה האחרון. סיפור המפגש בין איש זה ומרים הינו מרגש במיוחד והנס של דמותה נצרב על פיסת בד צנועה, רב מסתורין, אשר לא הפסיק להדהים את האנשים בכל דור. גילוי מדהים זה של אירוע זה אושש ע"י מדענים, בסיוע של ציוד אלקטרוני מתוחכם, אשר הראה את נוכחותם של 13 אנשים (התלמידים), אשר משתקפים ברשתית של מרים. הם אמרו ל-חואן דיאגו עצמו, עם הבישוף ולדמויות לא ידועות אחרונות, שנכחו ביום נס זה שאירע בביתו של הבישוף. זו תעלומה אמיתית עבור המלומדים, תופעה מדעית, אשר לא ניתנת להסבר אשר מגלה את המקור של הדמות ומתקשרת באמצעות מסר של תקווה לעולם כולו.
ישנם אנשים רבים ביבשת אמריקה ומהפיליפינים בירושלים, אנשים מן השורה ואנשי דת ומסיבה זו נחוג כיום הינה בעלת אופי בינלאומי. כנסיית המושיע הקדוש [סאן סלבטורה] קיבלה מראה חדש, מעוטר עם טורי פרחים בצבעים בהירים במרכז הכנסייה וקישוטים בסגנון מקסיקני מסורתי בצידה של מזרח הכנסייה והפך למוקד ההערכה של הפסל שהוצג של גבירתנו מ-גואדלופה, כפי שהופיעה על גבי הבד המסתורי, מוקפת בפרחים. סעודת האדון [מיסה] נערכה ע"י הפטריארך הלטיני של ירושלים ועם מספר כהני דת בהשתתפות אנשים שמחים באמת ובתמים. מזה כמה שנים, יום החג הפך לאירוע בינלאומי, כמו גם בכנסייה הלטינית של ירושלים. נערי המזבח הצעירים של כנסיית המושיע הקדוש [סאן סלבטורה] היו המארגנים העיקריים של היום אשר החל עם שבועות של הכנה, תפילת לילה עבור השלום לפני לחם הקודש המבורך ושאר נסתיים עם חגיגות שנערכו לאחר הלחם והיין והתהלוכה עם דמותה של גבירתנו. שירים שמחים, מוסיקה לטינית ומקצב של ריקודים מקסיקנים, כולם מודים לאל על מתנה גדול של האמונה, תקווה ועבור בריאתו המיוחדת במינה" מרים, גבירתנו מ-גואדךופה, אשר נתגלתה ל-חואן דיאגו, עומדת לבושה בשמש, ולא רק שהודיעה לי כי היא האם הרוחנית אלא הזמינה אותו – כפי שמזמינה את כולנו – לפתוח את לבבנו לעבודת ישוע אשר אוהב אותנו ומושיע אותנו. היא אומרת גם כיום, כפי שאמרה ל-חואן דיאגו, לכל אחד מבניה ומבנותיה "אל פחד, האם אני, אמכם, כאן [עימכם]?".