מעטים האנשים מחוץ לספרד אשר יודעים כי המסורת מכירה בסרגוסה כמקום העתיק ביותר המוקדש להערצת מרים הבתולה. ישנם מקומות קדושים רבים הקשורים למרים ואשר קיומם נפרד מההתגלות למרים אם האלוהים. ברם אף מקום קדוש אינו עולה על עתיקות היומין או על הייחודיות של סרגוסה. תאריך זה הינו גם התאריך בו גילה כריסטופר קולומבוס את יבשת אמריקה (1492). תחת משטרו של הרודן פרנקו נבחר תאריך זה להיות תאריך של החג הלאומי של ספרד – תאריך שאושר מחדש בשנת 1981 לאחר השבת ממסד המלוכה על כנו (1975) וכונה "חג לאומי ויום ההיספאניות".
בירושלים, קיימת מסורת לחוג יום זה בתפילה במסגרת סעודת האדון [מיסה בלעז] באופן טקסי ומכובד בנוכחות הקונסול הכללי של ספרד.
סגן הקוסטוד, האח ארטמיו ויטורס, ספרדי בעצמו, ערך את המיסה בתאריך זה; נכחו נציגים בודדים מן הקהילה הספרדית. בדרשה שנשא האח ויטורס, הוא אזכר כי יום זה מנציח את היום שבו שריפה החריבה את כנסיית הקבר לפני 200 שנה. "השריפה סימנה את התחלת המרחק בין האומות הקתוליות בהתייחס למקומות הקדושים משום שהמדיניות המערבית האנטי-כנסייתית נבעה מהמהפכה הצרפתית שהחדירה בהם את החיידק של ריבוניות [חילונית]." "בתיאוריה לא היתה צריך להיות קיים כל ניגוד כלשהו בין הדת לבין המדינה משום שריבונות המדינה החילונית הינה עקרון לגיטימי. באם נתפס כאבחנה בין הקהילה הפוליטית ובין הקהילה הדתית, אזי הנוצרים הינם שליחי ישוע אשר ביטא היטב את האימרה: "תנו לקיסר את אשר מגיע לקיסר ולאלוהים – מה שמגיע לאלוהים" המשיך האח ארטמיו, בטרם בירך, בדומה לשמעון בר-יונה (פטרוס הקדוש) כשדיבר על ריבונות פתוחה.
אי לכך, כזיכרון דתי וכזיכרון של שלום הושמע ההמנון הספרדי (המארש המלכותי) בכנסיית הקבר.
"זהו תמיד חג מרגש מאד עבורי" הצהיר הקונסול הכללי, מר ראמון אנסואין. "חג זה מזכיר לנו את ההיסטוריה של ארצנו, כפי שסגן הקוסטוס הזכיר, ואת תפקידה [של ספרד] בהפצת הבשורה הטובה [האמונה הנוצרית] ביבשת אמריקה ואת היקפה של התרבות ההיספאנית". הקונסול הכללי המשיך ואמר כי: "הקהילה הספרדית בתחום השיפוט של הקונסוליה הכללית של ירושלים (דהיינו, ירושלים ושטחי הרשות הפלסטינאית) כוללים 4000-5000 חברים. רובם מקושרים לקהילות דתיות, אולם ישנם הן בירושלים והן בישראל קהילה של יהודים ספרדים. היהדות, הנצרות והאסלאם עיצבו באופן בולט את התרבות בספרד".
"היום, ביום החג הלאומי הזה, אין זו העת לעורר מחלוקת ולהפריד בינינו, אלא לאחד את עצמנו. אין זה המקום לחומות, אלא לגשרים" סיכם האח ארטמיו.
Mab
בירושלים, קיימת מסורת לחוג יום זה בתפילה במסגרת סעודת האדון [מיסה בלעז] באופן טקסי ומכובד בנוכחות הקונסול הכללי של ספרד.
סגן הקוסטוד, האח ארטמיו ויטורס, ספרדי בעצמו, ערך את המיסה בתאריך זה; נכחו נציגים בודדים מן הקהילה הספרדית. בדרשה שנשא האח ויטורס, הוא אזכר כי יום זה מנציח את היום שבו שריפה החריבה את כנסיית הקבר לפני 200 שנה. "השריפה סימנה את התחלת המרחק בין האומות הקתוליות בהתייחס למקומות הקדושים משום שהמדיניות המערבית האנטי-כנסייתית נבעה מהמהפכה הצרפתית שהחדירה בהם את החיידק של ריבוניות [חילונית]." "בתיאוריה לא היתה צריך להיות קיים כל ניגוד כלשהו בין הדת לבין המדינה משום שריבונות המדינה החילונית הינה עקרון לגיטימי. באם נתפס כאבחנה בין הקהילה הפוליטית ובין הקהילה הדתית, אזי הנוצרים הינם שליחי ישוע אשר ביטא היטב את האימרה: "תנו לקיסר את אשר מגיע לקיסר ולאלוהים – מה שמגיע לאלוהים" המשיך האח ארטמיו, בטרם בירך, בדומה לשמעון בר-יונה (פטרוס הקדוש) כשדיבר על ריבונות פתוחה.
אי לכך, כזיכרון דתי וכזיכרון של שלום הושמע ההמנון הספרדי (המארש המלכותי) בכנסיית הקבר.
"זהו תמיד חג מרגש מאד עבורי" הצהיר הקונסול הכללי, מר ראמון אנסואין. "חג זה מזכיר לנו את ההיסטוריה של ארצנו, כפי שסגן הקוסטוס הזכיר, ואת תפקידה [של ספרד] בהפצת הבשורה הטובה [האמונה הנוצרית] ביבשת אמריקה ואת היקפה של התרבות ההיספאנית". הקונסול הכללי המשיך ואמר כי: "הקהילה הספרדית בתחום השיפוט של הקונסוליה הכללית של ירושלים (דהיינו, ירושלים ושטחי הרשות הפלסטינאית) כוללים 4000-5000 חברים. רובם מקושרים לקהילות דתיות, אולם ישנם הן בירושלים והן בישראל קהילה של יהודים ספרדים. היהדות, הנצרות והאסלאם עיצבו באופן בולט את התרבות בספרד".
"היום, ביום החג הלאומי הזה, אין זו העת לעורר מחלוקת ולהפריד בינינו, אלא לאחד את עצמנו. אין זה המקום לחומות, אלא לגשרים" סיכם האח ארטמיו.
Mab