דברי ימי ההסכמה לכהונה ב-מג’ר
באדי אליאס הינו פלסטינאי צעיר מוצא ערבי, בעל אזרחות ישראלית, קתולי מהזרם המלכיתי והינו גם אח פרנציסקאני השייך לכנסייה הלטינית: בפועל "ממורכז סביב ארץ הקודש".
ביום שבת, ה-2 לאוקטובר, האח הפרנציסקאני באדי אליאס בן ה-37 הפך לכהן דת בכנסייה הקהילתית שלו ב-מג’ר ע"י הארכיבישוף המלכיתי של הגליל, אליאס שאחור, במיסה מכובדת שבה נכח גם המסייע לבישוף במחוז הלטיני של נצרת, ג’יאנצינטו-בולוס מרקוזו והארכיבישוף בדימוס פאוזי חורי, כהן הדת המלכיתי הקהילתי של מג’ר. הפרנציסקאנים נכחו באירוע כאשר הקוסטוס של ארץ הקודש, פיירבטיסטה פיצהבלה, סגנו והאח הממונה על מנזר סאן סלבטורה בירושלים, ארטמיו ויטורס, והאח הממונה על המנזר בהר תבור, מריו הדציטי, סייעו למועמד במשך הליטורגיה.
אוטובוסים מהכנסייה הקהילתית וממנזר סאן סאלבטורה הגיעו מירושלים כמו גם מנצרת והקהל מילא את הכנסייה כולה. המלכיתים הם נוצרים מהזרם היווני אשר הצטרפו לכנסייה של רומא אולם יש להם את הקאנון (חוק) שלהם ושומרים על ליטורגיה אוריינטאלית. הארכיבישוף נכנס לכנסייה ללא בגדי כהונה משום שהכין את המזבח (פרוס קומדיה) באופן פרסביטרי (וימה הקדושה). בינתיים, מקהלת הכנסייה ביצעה מזמורים רוחניים בשעה שבחוץ התזמורת והתופים יכלו להישמע: הצליל המיסטי של הליטורגיה השתלב והצטרף לצלילי השמחה של החגיגות. הארכיבישוף היה מוכן, לובש את בגדי הכהונה של האירוע, הכובע ומחזיק את מקל הקהילה והמתין לתהלוכה מתחת לדלת המרכזית של האיקונוסטזיס אשר נשאר פתוח משך כל סעודת האדון. הכניסה לחוגגים הונחתה ע"י הקוסטוס של ארץ הקודש אשר ליווה את המועמד, ואחריהם ע"י שאר החוגגים.
בליטורגיה של דבר האל, הבשורה היתה הבשורה של יוחנן אשר מספרת את נטילת הרגליים במהלך הסעודה האחרונה, מייצגת את הרז של הכהונה בהיבט של שירות הקודם לכבוד שמקבלים. בדרשתו, ארכיבישוף שאחור דיבר על ההוד של הכהונה ועל היופי של החיים הדתיים, באומרו כי הוא שמח שבן של הקהילה המלכיתית שלו הפך לבן של הקוסטודיה של ארץ הקודש והולך אחרי פרנסיס הקדוש וכמו כן הוא מקווה שהקוסטודיה תציע מספר כהני דת עבור הכנסייה המלכיתית.
תהליך האופרטוריה היה מכובד ושקט וקיבל את שמו מ"הכניסה הגדולה". האב באדי בעמדו כשמש [דיאקון] ונשא את גביע היין. כאשר הגיע העת לטקס ההסמכה לכהונה, המועמד הוצג במהלך התהלוכה, ולאחר שהקיף את המזבח שלוש פעמים, הוא כרע ברך לפני הארכיבישוף. שניהם הלכו יחדיו לזבח, מסביב היכן שהחוגגים עמדו. באדי הניח את ראשו על המזבח, רדיד הכהן הונח על ראשו; הוריו, נרגשים, שרקו ובכך החלו את החגיגות והאנשים שרו שהוא ראוי ללבוש את הרדיד (שיר ה-אקסיוס).
באדי הניח את הרדיד עם הבעה מתוחה על פניו עקב המשמעות העמוקה של הרגע וכל הקהילה מחאה כפיים בחמימות. רגע נוגע ללב ולא צפוי היה כשסבתו של באדי שרה את הברכה ואיחלה לו בהצלחה בערבית בקול בטוח ויפה. הליטורגיה של ההוחדה חודשה, יחד עם האב באדי שערך אותה בפעם הראשונה ככהן דת חדש. התפילה האחרונה נשמרה עבורו לפני טקס הברכה (מכונה אופיסתאמבונוס) וחזרה על עצמה ב-וימה, שלפני האיקונה של המושיע. לפני סיום, ארכיבישוף שאחור, האב פיירבטיסטה פיצהבלה וכהן הדת הקהילתי, האב חורי, איחלו לו בהצלחה בדרכו. האב באדי אליאס גם הודה לאחיו הפרנציסקאנים ולכל הנוכחים, כמעט מתנצל שאינו יכול למצוא את המילים לבטא את אושרו. לאחר מכן, החוגגים יצאו בתהלוכה מהכנסייה ואליהם הצטרפו הוריו של כהן הדת החדש.
החגיגה החלה באולם הקהילה והאב באדי נישא כמנצח על כתפי חבריו. הכיבוד הביא את היום הזה אל סופו – יום שאורגן באופן מושלם ע"י הקהילה של מג’ר מכל ההיבטים. החל מהליטורגיה המורכבת,השירה מההתחלה ועד הסוף וע"י המקהלה המצוינת עם קולות הסולו היפיפיים, ועד התהלוכה שהוקלטה בוידיאו וכולם בירכו וכל מה שהיה צריך הוצע בחום של קבלת פנים.
האב באדי אליאס מונה לאנימאטור של השירות למען הכנסייה של ארץ הקודש ומתגורר במנזר שב-עין כרם.
FRC
באדי אליאס הינו פלסטינאי צעיר מוצא ערבי, בעל אזרחות ישראלית, קתולי מהזרם המלכיתי והינו גם אח פרנציסקאני השייך לכנסייה הלטינית: בפועל "ממורכז סביב ארץ הקודש".
ביום שבת, ה-2 לאוקטובר, האח הפרנציסקאני באדי אליאס בן ה-37 הפך לכהן דת בכנסייה הקהילתית שלו ב-מג’ר ע"י הארכיבישוף המלכיתי של הגליל, אליאס שאחור, במיסה מכובדת שבה נכח גם המסייע לבישוף במחוז הלטיני של נצרת, ג’יאנצינטו-בולוס מרקוזו והארכיבישוף בדימוס פאוזי חורי, כהן הדת המלכיתי הקהילתי של מג’ר. הפרנציסקאנים נכחו באירוע כאשר הקוסטוס של ארץ הקודש, פיירבטיסטה פיצהבלה, סגנו והאח הממונה על מנזר סאן סלבטורה בירושלים, ארטמיו ויטורס, והאח הממונה על המנזר בהר תבור, מריו הדציטי, סייעו למועמד במשך הליטורגיה.
אוטובוסים מהכנסייה הקהילתית וממנזר סאן סאלבטורה הגיעו מירושלים כמו גם מנצרת והקהל מילא את הכנסייה כולה. המלכיתים הם נוצרים מהזרם היווני אשר הצטרפו לכנסייה של רומא אולם יש להם את הקאנון (חוק) שלהם ושומרים על ליטורגיה אוריינטאלית. הארכיבישוף נכנס לכנסייה ללא בגדי כהונה משום שהכין את המזבח (פרוס קומדיה) באופן פרסביטרי (וימה הקדושה). בינתיים, מקהלת הכנסייה ביצעה מזמורים רוחניים בשעה שבחוץ התזמורת והתופים יכלו להישמע: הצליל המיסטי של הליטורגיה השתלב והצטרף לצלילי השמחה של החגיגות. הארכיבישוף היה מוכן, לובש את בגדי הכהונה של האירוע, הכובע ומחזיק את מקל הקהילה והמתין לתהלוכה מתחת לדלת המרכזית של האיקונוסטזיס אשר נשאר פתוח משך כל סעודת האדון. הכניסה לחוגגים הונחתה ע"י הקוסטוס של ארץ הקודש אשר ליווה את המועמד, ואחריהם ע"י שאר החוגגים.
בליטורגיה של דבר האל, הבשורה היתה הבשורה של יוחנן אשר מספרת את נטילת הרגליים במהלך הסעודה האחרונה, מייצגת את הרז של הכהונה בהיבט של שירות הקודם לכבוד שמקבלים. בדרשתו, ארכיבישוף שאחור דיבר על ההוד של הכהונה ועל היופי של החיים הדתיים, באומרו כי הוא שמח שבן של הקהילה המלכיתית שלו הפך לבן של הקוסטודיה של ארץ הקודש והולך אחרי פרנסיס הקדוש וכמו כן הוא מקווה שהקוסטודיה תציע מספר כהני דת עבור הכנסייה המלכיתית.
תהליך האופרטוריה היה מכובד ושקט וקיבל את שמו מ"הכניסה הגדולה". האב באדי בעמדו כשמש [דיאקון] ונשא את גביע היין. כאשר הגיע העת לטקס ההסמכה לכהונה, המועמד הוצג במהלך התהלוכה, ולאחר שהקיף את המזבח שלוש פעמים, הוא כרע ברך לפני הארכיבישוף. שניהם הלכו יחדיו לזבח, מסביב היכן שהחוגגים עמדו. באדי הניח את ראשו על המזבח, רדיד הכהן הונח על ראשו; הוריו, נרגשים, שרקו ובכך החלו את החגיגות והאנשים שרו שהוא ראוי ללבוש את הרדיד (שיר ה-אקסיוס).
באדי הניח את הרדיד עם הבעה מתוחה על פניו עקב המשמעות העמוקה של הרגע וכל הקהילה מחאה כפיים בחמימות. רגע נוגע ללב ולא צפוי היה כשסבתו של באדי שרה את הברכה ואיחלה לו בהצלחה בערבית בקול בטוח ויפה. הליטורגיה של ההוחדה חודשה, יחד עם האב באדי שערך אותה בפעם הראשונה ככהן דת חדש. התפילה האחרונה נשמרה עבורו לפני טקס הברכה (מכונה אופיסתאמבונוס) וחזרה על עצמה ב-וימה, שלפני האיקונה של המושיע. לפני סיום, ארכיבישוף שאחור, האב פיירבטיסטה פיצהבלה וכהן הדת הקהילתי, האב חורי, איחלו לו בהצלחה בדרכו. האב באדי אליאס גם הודה לאחיו הפרנציסקאנים ולכל הנוכחים, כמעט מתנצל שאינו יכול למצוא את המילים לבטא את אושרו. לאחר מכן, החוגגים יצאו בתהלוכה מהכנסייה ואליהם הצטרפו הוריו של כהן הדת החדש.
החגיגה החלה באולם הקהילה והאב באדי נישא כמנצח על כתפי חבריו. הכיבוד הביא את היום הזה אל סופו – יום שאורגן באופן מושלם ע"י הקהילה של מג’ר מכל ההיבטים. החל מהליטורגיה המורכבת,השירה מההתחלה ועד הסוף וע"י המקהלה המצוינת עם קולות הסולו היפיפיים, ועד התהלוכה שהוקלטה בוידיאו וכולם בירכו וכל מה שהיה צריך הוצע בחום של קבלת פנים.
האב באדי אליאס מונה לאנימאטור של השירות למען הכנסייה של ארץ הקודש ומתגורר במנזר שב-עין כרם.
FRC