היום בשעה 15:30 אחרי הצהריים, שירים לטינים-אמריקניים התנגנו בכנסיית המנזר שב-סאן סלבאטורה [המושיע הקדוש], שבירושלים, לכבודה של מרים הבתולה מ- גואדלופה. יום אחד של איחור ביחס ללוח השנה הליטורגי, הכנסייה בירושלים חגגה את זכרה של הגבירה שלנו במהלך סעודת האדון [מיסה בלעז], כשאת סעודת האדון ניהל הפטריארך הלטיני של ירושלים, מונסיניור פואד טאוול. בתאריך ה-12 לדצמבר 1531, הבתולה מרים (מריה) הופיעה בפעם האחרונה בפני הקדוש המקומי חואן דיאגו (שחגו נחוג ב-9 לדצמבר, היום הראשון של ההתגלות) ודמותה נחרתה על ה"טילמה" שלו [גלימה של עניים שאותה לבש] באורח נס. הכנסייה של הגבירה שלנו במקסיקו סיטי עדיין שומרת על הדמות של הבתולה כיקרה מפז; דמות שהינה ה"פורטרט העצמי" האוטנטי היחידי של מרים שיש בידנו.
הפטריארך פואד טאוול הזכיר זאת בדרשתו כיצד יבשת אמריקה הינה היבשת של מרים. הוא הגדיר את הדמות שנחרתה באורח נס על גלימתו של חואן דיאגו כגלימה של "תכריך קדוש" של אמריקה והדגיש במסר שלו שנובע מההתגלות: זו הזמנה לא לפחד עוד, למרות מצבים קשים הקיימים בחיינו, משום שהגבירה שלנו עימנו, האל עימנו ואת האושר הזה לא ניתן לקחת מאיתנו.
בנוסף לנוכחים מיבשת אמריקה ומהפיליפינים, אשר נתנו כבוד לבתולה מרים מ-גואדלופה כפטרונית קדושה שמימית, הרבה מאמינים מכנסיות מקומיות מירושלים והרבה חברים מקהילות דתיות, המסורות לגבירה שלנו, נכחו והשתתפו בחגיגה. על מנת לכבד את הבתולה מרים, לאחר הטקס הדתי, נערכה קבלת פנים שכללה מאכלים טיפוסיים כמיטב המסורת הלטינית-אמריקנית.
AC
הפטריארך פואד טאוול הזכיר זאת בדרשתו כיצד יבשת אמריקה הינה היבשת של מרים. הוא הגדיר את הדמות שנחרתה באורח נס על גלימתו של חואן דיאגו כגלימה של "תכריך קדוש" של אמריקה והדגיש במסר שלו שנובע מההתגלות: זו הזמנה לא לפחד עוד, למרות מצבים קשים הקיימים בחיינו, משום שהגבירה שלנו עימנו, האל עימנו ואת האושר הזה לא ניתן לקחת מאיתנו.
בנוסף לנוכחים מיבשת אמריקה ומהפיליפינים, אשר נתנו כבוד לבתולה מרים מ-גואדלופה כפטרונית קדושה שמימית, הרבה מאמינים מכנסיות מקומיות מירושלים והרבה חברים מקהילות דתיות, המסורות לגבירה שלנו, נכחו והשתתפו בחגיגה. על מנת לכבד את הבתולה מרים, לאחר הטקס הדתי, נערכה קבלת פנים שכללה מאכלים טיפוסיים כמיטב המסורת הלטינית-אמריקנית.
AC