חג עליית האדון השמיימה הינו התחנה האחרונה בחייו הארציים של ישוע. הצעד האחרון על האבן, שלפי המסורת, ממוקם מחוץ לירושלים, באזור שכיום רוב תושביו הינם מוסלמים. ה-אדיקול עצמה – מבנה מעוגל קטן המנציח את הרגע הזה - הינו רכוש מוסלמי. המקום הפך למסגד בזמנו של צלאח א-דין והיה פתוח היכן שמכסה אותו כיפה כעת.
הנוצרים רשאים לחגוג כאן טקסים וסעודות אדון [מיסות] רק ביום העלייה השמיימה.השנה הפרנציסקאנים היו מתואמים עם היוונים האורתודוכסים, הארמנים, הקופטים, האתיופים והסורים; בדומה לחג הפסחא, החג המנציח את העלייה השמיימה של ישוע המושיע חופף מבחינת התאריך עבור כל הזרמים הנוצריים בירושלים. בהתאם לחוקים של ה-סטאטוס קוו, הטקסים נערכים בזה אחר זה בזמנים מאד מדויקים בערב יום החג (יום רביעי, ה-1 ביוני) ולאחר מכן ביום החג שנחוג ביום חמישי ה-2 ביוני.
האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה היו הראשונים להיכנס ל-אדיקול ביום רביעי אחר הצהריים. הם ערכו את הטקסים ואת ליל השימורים (בלילה) נערכו ע"י האב הפרנציסקאני ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד, בשעה שנציג הוותיקן, מונסיניור אנטוניו פרנקו, ערך את סעודת האדון הראשונה מני סעודות האדון הרבות אשר נערכו בזו אחר זו – במהלך כל הלילה.
בשעה 05:30 בבוקר של יום חמישי, סגן הקוסטוד שוב ערך את סעודת האדון הטקסית לרגל חג עליית האדון השמיימה. בדרשתו, האב ארטמיו הזכיר את הצורך ללכת בעקבותיו של ישוע, אשר הפכו לקונקרטיים במקומות ספציפיים: בית לחם, נצרת ולבסוף – האבן של צעדו האחרון.
"ברגע של עזיבתו", הוא המשיך, "בייחוד כאשר שאדם ידוע ונאהב עוזב, ישנה תמיד עצבות. ההזמנה הגדולה של ישוע, הינה של שמחה ושל תקווה, להמשיך בדרכו עימו, אשר בכל יום הינו נוכח בידיהם של כהני הדת במהלך ההוחדה [אכריסטיה], אנו גם נקראים לתת עדות לנוכחות זו בשמחה."
מאת – סרנה פיציארלו
תמונות – מרקו גבסו
הנוצרים רשאים לחגוג כאן טקסים וסעודות אדון [מיסות] רק ביום העלייה השמיימה.השנה הפרנציסקאנים היו מתואמים עם היוונים האורתודוכסים, הארמנים, הקופטים, האתיופים והסורים; בדומה לחג הפסחא, החג המנציח את העלייה השמיימה של ישוע המושיע חופף מבחינת התאריך עבור כל הזרמים הנוצריים בירושלים. בהתאם לחוקים של ה-סטאטוס קוו, הטקסים נערכים בזה אחר זה בזמנים מאד מדויקים בערב יום החג (יום רביעי, ה-1 ביוני) ולאחר מכן ביום החג שנחוג ביום חמישי ה-2 ביוני.
האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה היו הראשונים להיכנס ל-אדיקול ביום רביעי אחר הצהריים. הם ערכו את הטקסים ואת ליל השימורים (בלילה) נערכו ע"י האב הפרנציסקאני ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד, בשעה שנציג הוותיקן, מונסיניור אנטוניו פרנקו, ערך את סעודת האדון הראשונה מני סעודות האדון הרבות אשר נערכו בזו אחר זו – במהלך כל הלילה.
בשעה 05:30 בבוקר של יום חמישי, סגן הקוסטוד שוב ערך את סעודת האדון הטקסית לרגל חג עליית האדון השמיימה. בדרשתו, האב ארטמיו הזכיר את הצורך ללכת בעקבותיו של ישוע, אשר הפכו לקונקרטיים במקומות ספציפיים: בית לחם, נצרת ולבסוף – האבן של צעדו האחרון.
"ברגע של עזיבתו", הוא המשיך, "בייחוד כאשר שאדם ידוע ונאהב עוזב, ישנה תמיד עצבות. ההזמנה הגדולה של ישוע, הינה של שמחה ושל תקווה, להמשיך בדרכו עימו, אשר בכל יום הינו נוכח בידיהם של כהני הדת במהלך ההוחדה [אכריסטיה], אנו גם נקראים לתת עדות לנוכחות זו בשמחה."
מאת – סרנה פיציארלו
תמונות – מרקו גבסו