ישובים בספסלים של הקפלה, הילדים של הבית של הבנים שבבית לחם חייכו, למרות הרקע קשה היום שלהם. הם חייכו וחיכו ברטט, משום שעבורם, בכל שנה, חג מולד מגיע מוקדם. הקוסטוד של ארץ הקודש ערך את סעודת האדון ולאחר מכן היה זמן למתנות. ב-21 בדצמבר, ישובים בקדמת הספסלים בקפלה של בית הספר של ארץ הקודש שבבית לחם, הבנים לבשו סוודרים צבעוניים, מעילי עור קטנים ונראו נרגשים, ושערם סומר כקוצים כמיטב האופנה האחרונה בתספורות השיער. לאחר מכן, הם נעמדו כשנכנסו כהני הדת. ביניהם היה הקוסטוד, האח פרנצ'סקו פאטון, האח מארוואן דידאס, מנהל הבית של הבנים והאח פיטר וסקו, נשיא הקרן הפרנציסקאנית לארץ הקודש, המממנת את המיזם; 27 אורחים צעירים, שמגיעים ממשפחות הנמצאות במצב קשה, נכחו בסעודת האדון עם התלהבות רבה, כשקראו את המקראות ושרו.
"חג מולד מזכיר לנו שישוע בעל שני שמות יפים", אמר הקוסטוד של ארץ הקודש במהלך הדרשה שלו. "האחד, למעשה "ישוע" שמשמעו "האל יושיע". האם אתם יודעים את שמו השני שלו?". קול ענה נכון ואמר "עמנואל". והקוסטוד המשיך: "עמנואל משמעו "האל עימנו". אני זוכר כשהייתי ילד, פחדתי מהחושך בחדרי, אולם ידעתי שאימי, אבי ואחי שם והפחד נעלם. באותה דרך, כשחושבים על ישוע המשיח כעמנואל ומכיוון שהאל קרוב אלי, אינני מפחד". תודות לתרגום לערבית על ידי האח מרוואן, הילדים יכלו לפתח דו שיח עם הקוסטוד, ששאל אותם מספר שאלות.
כשירדו למטה, לאחד החדרים של בית הספר, היה כיבוד קל שהוכן לרגל האירוע. חבילות עטופות של מתנות ואופניים חיכו מתחת לעץ. ולאחר מכן הוא הגיע: סנטה קלאוס הגיע בכבודו ובעצמו!. האח מרוואן קרא בשמות הילדים וסנטה צלצל בפעמון כשהם התקרבו על מנת לקבל את המתנה, אחד אחרי השני. קבוצה גדולה של מבוגרים, שהשתתפה בשתי סעודות האדון ובכיבוד, מחאו כפיים. "אנו קוראים להם חברים של הבית של הילדים והם כולם תורמים מבית לחם ומירושלים", הסביר האח מרוואן. "הם תורמים 100 דולר או 400 שקל בכל שנה על מנת לקנות שוקולדים ומתנות לילדים", מנהל הבית הסביר: "התחלנו עם שמונה בנים וכיום ישנם 27 ושנה שעברה היו 32. דבר זה מאד חשוב עבורי. אני מתחיל להתכונן לחג מולד ביום הראשון של תקופת הציפייה, משום שאני בוחר מתנות לילדים ואני נהנה מלעשות כן."
"חג מולד מראה עד כמה ילדים אלו שרים ועד כמה הם מאושרים", אמרה הנזירה ראפה, המסייעת בבית של הבנים. "אף אחד מהם לא יכול לשכוח את הבית, כך שהרבה מהם מתבגרים ועוזבים, אולם חוזרים ובאים לסייע לאחרים". דוגמא לכך הינה בחור שהינו בן 27 והיה שם וידע וזכה לברכות מכולם: "חייתי כאן תשע שנים: החיים מאד מסודרים. יש לך זמן לאכול, לישון, להתרחץ וללמוד. ישנם כיתות פעילות אחרי הלימודים ואתה יכול ללמוד ולעשות שיעורי בית עם המורים". כעת הוא עובד כצלם בתחום הקולנוע כפרילנסר בין בית לחם, שבה גר, ובין רמאללה. "אני בא לראות את האח מרוואן ואני תמיד מתגעגע לבית, ולכן אני מבקר בו בתדירות גבוהה". המשיך האיש הצעיר. "הכרתי שם הרבה חברה שהם כאן מאז שהם בני שש או שבע. אני חש כאילו אני חלק ממשפחתם". מורה לערבית מבית הספר של ארץ הקודש התייחס ואמר "יום חג המולד מדהים עבור הבנים, מכיוון שיש במשפחתם בעיות או שאין להם משפחה כלל. וכאן הם עושים הכל עבורם."
ביאטריס גוארארה
Corraleted articles
בית הבנים של הפרנציסקאנים, היוצא מן הכלל בחיי היום יום
עוד חג מולד בבית לחם קרב והולך בעבור הילדים
