למרות המלחמה, זהו חג המולד בבית לחם. זהו המקום היכן שהאור של התקווה אף פעם לא כבה והוא האור של העולם: בבזיליקה של המולד, היכן שהאדון שלנו נולד וממשיך להיוולד בלב של כל נוצרי.
האירועים של ה-24 בדצמבר התרחשו באקלים שלא רק היה גשומה, בהבט מטאורולוגי אלא היה גם קר ודומם, לאחר החלטה להגביל את התהלוכות, המוסיקה והאורות, החגיגות והשירים, כסולידאריות עם האחים הנוצרים בעזה.
בכיכר המרכזית של בית לחם, לפני הבזיליקה במקום עץ מולד מלכותי, סצנת חג המולד היתה בתוך עי הריסות: הכוכב הינו חלל שנוצר על ידי פיצוץ של פצצה בגיליון של מתכת.
לעבר בית לחם: הכניסה הראשונה כקרדינל
הפטריארך הלטיני של ירושלים, פיירבטיסטה פיצהבלה, ערך את הליטורגיות. השנה הצטרף אליו קרדינל קונרד קרייבסקי, מעין נציג של האפיפיור, שהגיע לאחד האזורים המסוכנים ביותר על מנת להתפלל עבור השלום.
המסע מירושלים לבית לחם לא עבר שינויים: תחנת העצירה הראשונה היתה המנזר היווני האורתודוקסי של מאר אליאס. לאחר מכן, משטרת ישראל ליוותה את הפטריארך לקבר רחל, כששם נכנס לרשות הפלסטינית. כשהוא הגיע לתחילת רחוב הכוכב, נלוו אליו במסעו הרגלי תנועת הצופים של בית לחם. היתה זו הכניסה הטקסית הראשונה שלו כקרדינל לעיר שבה נולד ישוע.
בכיכר האבוס הכמיהה לשלום
כשהגיע לכיכר, שלפני סצנת המולד של עי ההריסות, הפטריארך הקדיש מחשבה עבור השלום: "המסר של חג המולד אינו אלימות אלא שלום", אמר. "תתפללו עבור השלום ותבקשו הפסקת אש קבועה. עלינו לעצור את האלימות בעזה ולאפשר לאנשים לחזור לחיים נורמאליים". ראש העיר של בית לחם, חנא חנינא, קיבל את פניו של הפטריארך בכיכר יחד עם נציגי רשויות אזרחיות וצבאיות. בהתאם לסטאטוס קוו, האח הפרנציסקאני לואיס אנריקה סגוביה מארין, האח הממונה האחראי על האחווה הפרנציסקאנית של בית לחם, יחד עם הנציגים של הקהילה היוונית אורתודוכסית והארמנית המתינו להם לפני הבזיליקה של המולד.
תפילת הערבית הראשונה והתהלוכה למערת המולד
תפילת הערבית הראשונה בכנסיית קתרינה הקדושה סימנה את תחילת הליטורגיה של ערב חג המולד. כהן הדת של הקהילה של קתרינה הקדושה, האח רמי אסקרייה, קיבל את פניו של הפטריארך ושל נציג האפיפיור במילים של תקווה: "אנו ממשיכים לחגוג את חג המולד לאחר האכזבה של המלכים של העולם הזה, להכריז את המילים של המלך האמיתי, ישוע המשיח, שאמר: "אני אתן לכם את השלום שלי, לא כפי שהעולם נותן אותו". רק השלום שלו הינו אמיתי, שהתחיל עם לידתו במקום קדוש זה, בית לחם באומרו שהוא היה עמנואל, סימן שהאל עימנו, עם האור שלו הוא חזק יותר מאשר הכוח של החשכה."
אחר הצהריים נערכה התהלוכה במערת המולד, שהתנהלה באווירה אינטימית של הרהור ותפילה, באחד מהמקומות הקדושים ביותר בכל העולם הנוצרי.
לפני הירידה לכנסיית קתרינה הקדושה לסעודת האדון הלילית, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, התקבצו , כרגיל בחג המולד, לארוחת ערב עם הפטריארך ועם חלק מהנציגים של הרשויות האזרחיות והמוסדיות.
צלצול פעמונים בחצות: זהו חג המולד!
ערב חג המולד נחוגו בבית לחם הגבירו את הקצב שלהם בשעת חצות, בכנסיית קתרינה הקדושה, מלאה על גדותיה במאמינים מקומיים שהחליפו את עולי הרגל הבינלאומיים, שבעבורם הגעה לבית לחם השנה אינה אפשרית.
כאשר הקרדינל פיצהבלה אמר את "כבוד לאלוהים במרומים" [גלוריה אין אקלסזיז דיאו, בלטינית], היה זה הבישור על חג המולד, הפעמונים של הבזיליקה צלצלו בחגיגות והילד התגלה על גבי המזבח.
החגיגה של ההוחדה, מלווה על ידי המקהלה של הקוסטודיה של ארץ הקודש, לא היתה עליזה כבשנים קודמות, אולם ההשתתפות לא היתנה פחות מחממת לב. הפטריארך הציעה הרהור מעמיק אודות הפסוק מספר הבשורה: "משום שלא היה מקום" (מתי, ב, 7). "ברגע זה - אמר הפטריארך – המחשבות שלנו לא יכולות לנדוד רחוק מאלו שאיבדו את הכל במלחמה זו, כולל את יקיריהם הקרובים ביותר והם כעת עקורים, לבד ומשותקים מכאב. המחשבות שלי נודדות, ללא כל הבחנה, לכל מי שהושפע ממלחמה זו, ברשות הפלסטינית ובישראל ובכל האזור כולו. אני במיוחד קרוב למי שמתאבל ובורכה ומחכה למחווה קונקרטית שך קרבה ודרגה."
הקרדינל דיבר על שנאה, של התעוררות של רוח של נקמה שחונקת את הלב ולא מותירה מקום לנוכחות של האחר. "ועדיין", הדגיש הפטריארך, "אנו זקוקים לאחר. משום שחג המולד הינו בדיוק זה, כשהאל הופך לאנושי נוכח, ואשר פותח את הלב שלנו בדרך חדשה של התבוננות על העולם."
המילים הפונות לנוצרים של עזה: "אתם האור שלנו"
לאחר מכן, הפטריארך התנתק מהטקסט (הטקסט המלא שח הדקה – כאן) ופנה ישירות לנוצרים של עזה, מבקש לתרגום סימולטני לערבית על מנת שהמסר שלו יתקבל באותנטיות רבה יותר: "מי ייתן ואדון גם ייוולד בקהילה שלנו בעזה. נהגתי לבוא ולראות בכל שנה ולשהות מספר ימים עמכם לימי תקופת חג המולד ורק האל יודע, כמה מאמצים עשיתי על מנת להיות עימכם. אתם לא לבד ואנו לעולם לא נזנח אתכם. היו אמיצים כמו שאתם עד כה, אתם כעת חיים בתקופה של פחד, טרגדיה ומוות, אולם בת זו אתם האור שלנו. מי ייתן ותחושו באמת ובתמים את כל החום הזה ואת החיבה שלנו מבית לחם."
הפטריארך סיים עם הרחבה של לקיחת השמחה של חג המולד לכל מקום: חג המולד הינו אור שבא לקראתנו, האור שבא עבורנו. תעזבו עם חיום ועם עיינים מלאות באור, למרות הכל, משום שהיום ישוע עמנו: זו השמחה שלנו ואנו ניקח את השמחה הזאת לכל מקום שנלך, משום שאנו לא מפחדים. לא לפחד אף פעם!"
בסופה של סעודת האדון, הפסל של ישוע התינוק נישא בתהלוכה מכנסיית קתרינה הקדושה אל מערת המולד, והפטריארך הלטיני הניח אותו במקום שבו, לפי המסורת, עמד האבוס: היום, שוב, כמו אז, ישוע נולד להציל את האנושות.
סילביה ג'וליאנו Silvia Giuliano
