שלום וטוב: הכרה של פרנסיס הקודש מסייעת לנו ליהנות מהחידוש הנצחי של חג המולד, אשר מלוה אותנו לעבר האמת ושומר אותנו מכל דבר המפחית מערכו והופך את משמעות של חג זה למעורפל. הבה ולא נהפוך זאת לשווא שחג מולד זה אשר ממשמש ובא פעמים כה רבות, אולם הוא תמיד חדש.
משום שחג מולד לא יכול להכזיב ולהביא אותנו לחוש אי נוחות: חגיגות אלו נראות שאיבדו את המשמעות האינטימית והאמיתית ביותר, ודבר זה מוביל אותנו לתהות מיהו ילד זה עבורנו, לראות את האל בילד, להאמין באל אשר בחר להעביר את גדולתו בקטן ביותר במין האנושי שלנו.
חג המולד אינו ישוע שנולד בבית לחם, לפני כאלפיים שנה. חג מולד הוא ישוע, בן האל אשר שוב גם השנה, כמו בכל יום כבעבר, בעבור האנשים בזמנו, ממש כפי שעבורנו היום, ממתין לנו על מנת שנפנה לו מקום עבורו, ממתין להיוולד בליבותינו. חג מולד הינו מאמץ של המרת הלב. זו קבלת התשובה להמתנת האל.
מזומנים לאמונה להמתין לו בתפארתו, חג מולד ממקד את תשומת הלב שלנו באל, ההמתנה האינסופית לאנושות לפנות מקום בעבורו בהיסטוריה היום יומית, בחיי היום יום, בסולידאריות הרגילה אשר ישוע ביקש מאיתנו, ומבטיח לנו: אהיה איתכם בכל יום עד סוף העולם, אולם הוא מספר לנו גם כן היכן למצוא את עיניו ואת ידיו, היכן ללכת יחדיו ומהיכן להתבונן באופק מהיכן שהוא יחזור: והעני תמיד יהיה עימך….
הבה ולא נהפוך זאת לשווא. דבר האל מסייע לנו ומדריך אותנו לשמור על תקווה, עד שהאל של התפארת יגיע.
הילד ישוע משחרר אותנו מפחד שנהיה זרם יום יומי של ההיסטוריה, מהבדידות שלא נדע כיצד לתת לאחרים. וזה נטוע בנו בתנועה של אחווה, היכן שאנו מגלים כי אנו מונעים ע"י אהבה ומסוגלים, ע"י החסד, לבצע את מה שייחודי ויקר ערך בפיסות ההיסטוריה שהאדון מעניק לידינו.
עבור כולנו, חג המולד חייב להיות המרת הלב של מבטנו, הבנה כי המלכות מתקרבת ובאה והיא נוכחת; כלומר שאני, אנחנו וכולנו – יחד – יכולים להפוך אותה להווה. ביחס לצורך להתבונן בבריאה, להתבונן בעולם, להתבונן במזרח התיכון, בארץ הקודש "שלנו" – הארץ של האל והארץ של האנשים – "מלמעלה", דרך עיני האל. אנו חייבים לקחת עימנו כאילו היה שלנו, בחרדה ובתעוזה, עם ענווה ועם כוח, עם אומץ ודמיון של החלום אשר הופך לאמיתית באם יש רבים מאיתנו החולמים, כדברי האפיפיור בנדיקטוס [ברוך] ה-16 בחנוכת סינודוס הבישופים של המזרח התיכון: "התבוננות בחלק זה של העולם מנקודת המבט של האל משמעה הכרה בערס של הדגם של היקום של ישועה באהבה, רז של התאחדות אשר הופך לאמיתי בדרך של חופש ולכן מבקש מהאדם תגובה". כל אדם הינו בעל אחריות לקבל הצעה זו מהאל אשר הופך אותנו לקיימים ולמחודשים עבורנו, הצמאים לשמחה בכל יום.
הבה ולא נהפוך זאת לשווא. הבה נענה להמתנת האל, אשר הפך לילד שאנו יכולים לגשת אליו ממש כפי שהוא זקוק לנו. משום שלב ההמתנה שלנו יודע שהאל המתין עבורנו בסבלנות לפרק זמן כה רב.
מבורכים בהמתנתו, אנו הופכים לחדשים ע"י סליחתו וחסדו, אנשי חסד ופיוס, של חופש של צדק, נוכל אחר כך להקשיב – בקרב הרעש של המציאות המבלבלת שלנו – לבשורת המלאכים: כבוד לאלוהים במרומים ושלום עלי אדמות לבני אדם שבהם רצה".
חג מולד שמח