מתוך כל שלושת האירועים הטקסיים שבבית לחם (יום א’ הראשון של תקופת הציפייה, ה-24 בדצמבר וה-5 בינואר), חג ההתגלות (אפיפניה) הינו המרשים פחות יחסית. אולם השנה הזו היה זה טקס רציני יותר, עקב האירועים של הימים האחרונים שהרעידו את המדינה.
למרות שכרגיל, קודם המשטרה הישראלית ואחר כך הקהילה הנוצרית של ירושלים הגיעו לברך את הקוסטוס במנזר סאן סלבאטורה [המושיע הקדוש], לפני שהתהלוכה ליוותה אותו לבית לחם, הפעם הלבבות לא היו במצב רוח שמח.
המשלחות מ-בית ג’אלה ומ-בית סאחור, נכחו בתחנות של מאר אליאס ובקבר רחל, אולם נשתררה דממה. בדומה לכך היה גם המקרה של הרחובות הנטושים של העיר, תנועת הצופים נמנעה מהשתתפות בצעדה כסימן לרגשות החמלה למתרחש בעזה.
כהן הדת של הקהילה של כנסיית קתרינה הקדושה, האח סמואל פאהים, לאחר שירת ה-"טה דאום",
פנה לנוכחים באומרו: "באירוע זה של חגיגת ההתגלות [אפיפניה בלעז], אבקש לקבל בברכה את הקוסטוס, פיירבטיסטה פיצהבלה, בשם הקהילה כולה וכל תושבי בית-לחם. מה שמתרחש בימים האחרונים באזורנו הינו מעציב מאד והופך אותנו לכלי של עדות ראשונה למה שכתוב בספרי הבשורה, כאשר ילדים חפים מפשע רבים כל כך נטבחו. אולם, אז בתקופתו של ישוע, הוא היה עימם, ואף כיום הוא בתוכנו לכן אנו פונים לאל בבקשה להפוך את צערנו לשמחה ואת המלחמה - לשלום. ברוח זו אנו צריכים לחוות את חג ההתגלות."
מצידו, סגן הקוסטוס, האח ארטמיו ויטורס, ענה לשאלות העיתונאים: "המרירות שחשנו במהלך כניסתנו זו דוחקת בנו להתבונן הלאה, ולהתבונן עמוק יותר לרז ההתגלמות. עברנו דרך הדלת של הענווה, דלת ההשפלה. ברוח של חג המולד, המביאה אותנו ביתר קלות לחגוג את מתנת החיים, היום המצב הנוכחי מביא אותנו במקום זאת לחוש ענווה וחולשה של האל שהפך לבשר. אולם, הילד הזה שנולד כאן לעוני זה, הינו נסיך השלום. מה שעלינו לעשות יותר במהלך ימים אלו הינו להתפלל ולקרוא לשלום,לא לאבד תקווה אף פעם."
הליטורגיות של החג המשיכו זו אחר זו במהלך היום עבור פרנציסקאנים רבים שהגיעו.
ב-6 לינואר, קהל גדול של מאמינים נכח בסעודת האדון [מיסה בלעז] האפיפיורית, שנוהלה ע"י הקוסטוס ובהשתתפות ארבעת הקונסולים הכלליים. אולם עקב האירועים הקונסולים לא יכלו להיענות בחיוב להזמנה המסורתית לארוחת הצהריים.
בשעות אחרי הצהריים, התנהלה התהלוכה של שלושת המלכים המקיפים את הילד ישוע - נושאים מור ולבונה לתינוק ישוע ; התהלוכה כללה צליינים רבים ונוצרים מקומיים שצעדו אחרי השלושה, וכולם הפקידו עצמם מחדש בידי נסיך השלום שהתגלה לאומות.
MAB
למרות שכרגיל, קודם המשטרה הישראלית ואחר כך הקהילה הנוצרית של ירושלים הגיעו לברך את הקוסטוס במנזר סאן סלבאטורה [המושיע הקדוש], לפני שהתהלוכה ליוותה אותו לבית לחם, הפעם הלבבות לא היו במצב רוח שמח.
המשלחות מ-בית ג’אלה ומ-בית סאחור, נכחו בתחנות של מאר אליאס ובקבר רחל, אולם נשתררה דממה. בדומה לכך היה גם המקרה של הרחובות הנטושים של העיר, תנועת הצופים נמנעה מהשתתפות בצעדה כסימן לרגשות החמלה למתרחש בעזה.
כהן הדת של הקהילה של כנסיית קתרינה הקדושה, האח סמואל פאהים, לאחר שירת ה-"טה דאום",
פנה לנוכחים באומרו: "באירוע זה של חגיגת ההתגלות [אפיפניה בלעז], אבקש לקבל בברכה את הקוסטוס, פיירבטיסטה פיצהבלה, בשם הקהילה כולה וכל תושבי בית-לחם. מה שמתרחש בימים האחרונים באזורנו הינו מעציב מאד והופך אותנו לכלי של עדות ראשונה למה שכתוב בספרי הבשורה, כאשר ילדים חפים מפשע רבים כל כך נטבחו. אולם, אז בתקופתו של ישוע, הוא היה עימם, ואף כיום הוא בתוכנו לכן אנו פונים לאל בבקשה להפוך את צערנו לשמחה ואת המלחמה - לשלום. ברוח זו אנו צריכים לחוות את חג ההתגלות."
מצידו, סגן הקוסטוס, האח ארטמיו ויטורס, ענה לשאלות העיתונאים: "המרירות שחשנו במהלך כניסתנו זו דוחקת בנו להתבונן הלאה, ולהתבונן עמוק יותר לרז ההתגלמות. עברנו דרך הדלת של הענווה, דלת ההשפלה. ברוח של חג המולד, המביאה אותנו ביתר קלות לחגוג את מתנת החיים, היום המצב הנוכחי מביא אותנו במקום זאת לחוש ענווה וחולשה של האל שהפך לבשר. אולם, הילד הזה שנולד כאן לעוני זה, הינו נסיך השלום. מה שעלינו לעשות יותר במהלך ימים אלו הינו להתפלל ולקרוא לשלום,לא לאבד תקווה אף פעם."
הליטורגיות של החג המשיכו זו אחר זו במהלך היום עבור פרנציסקאנים רבים שהגיעו.
ב-6 לינואר, קהל גדול של מאמינים נכח בסעודת האדון [מיסה בלעז] האפיפיורית, שנוהלה ע"י הקוסטוס ובהשתתפות ארבעת הקונסולים הכלליים. אולם עקב האירועים הקונסולים לא יכלו להיענות בחיוב להזמנה המסורתית לארוחת הצהריים.
בשעות אחרי הצהריים, התנהלה התהלוכה של שלושת המלכים המקיפים את הילד ישוע - נושאים מור ולבונה לתינוק ישוע ; התהלוכה כללה צליינים רבים ונוצרים מקומיים שצעדו אחרי השלושה, וכולם הפקידו עצמם מחדש בידי נסיך השלום שהתגלה לאומות.
MAB