ביום ראשון, ה-27 בדצמבר, נחוג בנצרת יום החג של המשפחה ופתיחת הדלת הקדושה של הבזיליקה של הבישור. הפטריארך של ירושלים והקוסטוד של ארץ הקודש נכחו שם.
פתיחת הדלת הקדושה של הבזיליקה של הבישור, לרגל הכרזת שנת הרחמים, אינה הראשונה במחוז בישופות זה. הדלת של כנסיית גת שמנים אף היא נפתחה לרגל שנת הרחמים (ב-13 בדצמבר) ולאחריה – ב-20 בדצמבר בעזה, לאחר מכן ב-24 בכנסיית קתרינה הקדושה שבבית לחם ולאחר אירוע זה [בבית לחם] נחוגה סעודת האדון של חצות.
בשעה 9 וחצי בבוקר, המאמינים התאספו לפני הדלת הצדדית המובילה למערה. "כל שנה או אינטו לסמין!" ("חג מולד שמח ומיטב הברכות!") היה האופן שבו קיבלו האחד את השני וברכו אנשי נצרת זה את זה. זמן קצר לאחר מכן, החצר, המקושטת בפסיפסים של מרים הבתולה מכל העולם, היתה עדה להגעת התהלוכה שבראשה צעד הפטריארך, מונסיניור פואד טוואל, שלווה ע"י מונסיניור כאמל חנא בטיש, הבישוף המסייע וסגן הפטריארך בדימוס, מונסיניור ג'יאצינטו-בולוס מרקוזו, סגן הפטריארך לישראל. הקוסטוד, האח הפרנציסקאני פיירבטיסטה פיצהבלה וסגנו, האח הפרנציסקאני דוברומיר ג'סטל, הלכו אחריהם, מלווים ברבים מהאחים הפרנציסקאנים. שירת תפילות נשמעה והפטריארך הלם בדלת בפטיש שלוש פעמים ולאחר מכן פתח אותה. לאחר מכן, המאמינים הלכו בעקבות התהלוכה בדלת על מנת לעלות לקומה העליונה של הבזיליקה, היכן שנחוגה סעודת האדון.
"עלינו לעלוז ולשמוח על שתי סיבות היום: פתיחת הדלת הקדושה של שנת הרחמים ועל יום החג של המשפחה הקדושה מנצרת", החל הפטריארך. "אולם הנסיבות אינן מעודדות", המשיך, בהזכירו את ההשלכות של המלחמה על המשפחות. "התמודדות עם אלימות ושנאה זו, התגובה של האפיפיור היתה מתן של העצמי: הקדשה של השנה כולה לתפילת של רחמים עבור עצמנו ועבור העמים והארצות שלנו. לרגל אירוע זה, הקוסטודיה של ארץ הקודש, יחד עם הפטריארכיה הלטינית קבעו תוכנית של תפילות, מפגשים וכנסים על התימה של הרחמים, ואירועים אלו יתרחשו משך כל שנת הרחמים, בייחוד כאן, בנצרת. בנצרת, משום שכאן הרחמים האלוהיים הפכו לבשר ודם עבור כולנו [ההתעברות של הבתולה], על ידי הרז של ההתעברות ללא רבב", סיים ואמר.
בסיומה של סעודת האדון, כולם הוזמנו להצטרף לתהלוכה למקום הקדוש של כנסיית יוסף הקדוש, הידועה גם כביתם של הילדים, כך שיכלו לחדש את הנדרים שלהם מחדש על מנת ללכת בעקבותיה של המשפחה הקדושה.
NH