נראה לרגע קט כי אין זה הסוף במערכת היחסים בין האמנות ובין ארץ הקודש. לאחר קיומה של התערוכה של האוצרות של כנסיית הקבר, שנערכה בוורסאי בין התאריכים 16 באפריל ועד 14 ביולי והשתתפו בה מאות אלפי מבקרים, האוצרות של אירופה שבו למקומם. רק ארבעה ציורים, שהינם דוגמאות בולטות של הברוק מנפולי של האמן פרנצסקו דה מורא ובית הספר שלו, נותרו מאחור, אולם לא המתינו לשווא. במקרה של התערוכה בוורסאי הציורים לא אוחסנו בזמן על מנת שיוצגו כך שהבעלים של הגלריה בפריס (מאוריציו קסנו) החליט להעניק אותם כמתנה לקוסטודיה של ארץ הקודש ולשאת בעלות של כל השיפוצים. "אין הם [הציורים] עשויים מזהב אולם הם יקרים מבחינה תרבותית, בעלי משקל וכובד אמנותי והיסטורי אשר יחדיו יוצרים חפץ בעל ערך אינסופי, אולי יותר מזהב", אמר התורם הנדיב. "עלינו להיות אסירי תודה לתורמים הרבים שתרמו לארץ הקודש ובו זמנית למי שתרם בדרכים יצירתיות". באמצעות שירות של אמנותם ומיומנויות, מאוריציוס התכוון שהכנסייה שבבית לחם – כנסיית קתרינה הקדושה – שהועשרה בסדרת ציורים של מרים הבתולה: הבישור, החלום שבו המלאך הופיע בפני יוסף הקודש, עם מרים ברקע, הופעתו של ישוע שקם לתחייה לעיני אימו ולבסוף ההכתרה של מרים הבתולה. "המעגל של דה מורא אשר נעלם לחלוטין", ממשיך ומספר מאוריציו קסאנו "ניתן לזכור כי האב ייפס לפני 700 שנה שלח את הציורים של דה מורא, אולם אף אחד לא ידע היכן הם היו. לבסוף מצאנו אותם, ואחסנו אותם בפריס כיום.... והם בדרך לכנסיית קתרינה הקדושה שבבית לחם."
הציורים ממוקמים בצד שמאל של קיר הכנסייה, בסמוך לבזיליקה של המולד, ומעגל זה הינו בעל משמעות מיוחדת, ואשר מובילה ומלווה את המאמין צעד אחר צעד בעקבות מרים הבתולה, ללא איבוד קשר עין עם ישוע המשיח כשהוא רק מספר מטרים משם.
אולם תרומת הגלריה הנדיבה אינה מוגבלת לשיקום הציורים: הם שלחו צוות מומחים לארץ הקודש על מנת לצפות ולקחת חלק במורשת האמנותית שנתרמה לקוסטודיה של ארץ הקודש משך המאות. משכילים, מומחים, משפצים, מנהלי מוזיאונים דנו בתשוקה וצפו ביצירות, וגם בחרו את הסדר של הציורים של דה מורא בבית לחם שהינו הטוב ביותר. זוהי מלאכה סבלנית וקשה, אולם היא השתלמה כפי שציין מאוריציו קסאנו.
"הם [הציורים] ממוסגרים בזהב ובלבן – סגנון ברוקי מנפולי שהינו מקורי ומאפיין את נאפולי", אומר נציג הגלריה כשבידו מטר, ולבסוף ממקם את הרצף הארעי ואת האיקונוגרפיה ההיסטורית של מרים הבתולה "והם בעלי מימדים חריגים אפילו בכנסייה."
ציורים אלו לא רק שהעשירו את ארץ הקודש, הקוסטודיה ואת בית לחם, אלא גם מהווים רגע חשוב בעבור הרשות הפלסטינית אשר מעריכה את הכנסתה של האמנות באחת מהכנסיות הכי חשובות בנצרות.
הסידור של המשלחת היה הנגיעה האחרונה של המיקום ושל כלל היצירות של כנסיית קתרינה הקדושה שנערכו בשבועות האחרונות. למעשה, על מנת להרחיב את ירכתי הכנסייה, חלק מהספסלים המיועדים לאנשי הדת הוזזו ואורגנו מחדש מסביב לאורגן הגדול כך שנוצר מקום להרהר והמזבח כעת סמוך למקהלה. לפי האח סטפן מילוסוביץ , האח הממונה בדימוס על כנסיית המולד, שעקב אחרי העבודה "כך שיש עוד 200 מקומות ישיבה נוספים בעבור סעודות האדון בחג המולד."
כבר ידוע, למעה, כי במהלך סעודת האדון של יום ראשון אין כל צורך למאמינים לעמוד בירכיתי הכנסייה היכן שבקושי רואים את המקהלה.
האח ריקרדו מריה בוסטוס, האח הממונה האחראי בהווה, והאח נרוואן נאסר אל-באנה, כהן הקהילה החדש של הקהילה, יעריכו וודאי שיפורים אלו שנערכו ואשר מותירים כנסייה מרווחת יותר.
הציורים ממוקמים בצד שמאל של קיר הכנסייה, בסמוך לבזיליקה של המולד, ומעגל זה הינו בעל משמעות מיוחדת, ואשר מובילה ומלווה את המאמין צעד אחר צעד בעקבות מרים הבתולה, ללא איבוד קשר עין עם ישוע המשיח כשהוא רק מספר מטרים משם.
אולם תרומת הגלריה הנדיבה אינה מוגבלת לשיקום הציורים: הם שלחו צוות מומחים לארץ הקודש על מנת לצפות ולקחת חלק במורשת האמנותית שנתרמה לקוסטודיה של ארץ הקודש משך המאות. משכילים, מומחים, משפצים, מנהלי מוזיאונים דנו בתשוקה וצפו ביצירות, וגם בחרו את הסדר של הציורים של דה מורא בבית לחם שהינו הטוב ביותר. זוהי מלאכה סבלנית וקשה, אולם היא השתלמה כפי שציין מאוריציו קסאנו.
"הם [הציורים] ממוסגרים בזהב ובלבן – סגנון ברוקי מנפולי שהינו מקורי ומאפיין את נאפולי", אומר נציג הגלריה כשבידו מטר, ולבסוף ממקם את הרצף הארעי ואת האיקונוגרפיה ההיסטורית של מרים הבתולה "והם בעלי מימדים חריגים אפילו בכנסייה."
ציורים אלו לא רק שהעשירו את ארץ הקודש, הקוסטודיה ואת בית לחם, אלא גם מהווים רגע חשוב בעבור הרשות הפלסטינית אשר מעריכה את הכנסתה של האמנות באחת מהכנסיות הכי חשובות בנצרות.
הסידור של המשלחת היה הנגיעה האחרונה של המיקום ושל כלל היצירות של כנסיית קתרינה הקדושה שנערכו בשבועות האחרונות. למעשה, על מנת להרחיב את ירכתי הכנסייה, חלק מהספסלים המיועדים לאנשי הדת הוזזו ואורגנו מחדש מסביב לאורגן הגדול כך שנוצר מקום להרהר והמזבח כעת סמוך למקהלה. לפי האח סטפן מילוסוביץ , האח הממונה בדימוס על כנסיית המולד, שעקב אחרי העבודה "כך שיש עוד 200 מקומות ישיבה נוספים בעבור סעודות האדון בחג המולד."
כבר ידוע, למעה, כי במהלך סעודת האדון של יום ראשון אין כל צורך למאמינים לעמוד בירכיתי הכנסייה היכן שבקושי רואים את המקהלה.
האח ריקרדו מריה בוסטוס, האח הממונה האחראי בהווה, והאח נרוואן נאסר אל-באנה, כהן הקהילה החדש של הקהילה, יעריכו וודאי שיפורים אלו שנערכו ואשר מותירים כנסייה מרווחת יותר.