האח הרווי פונסוט, שנבחר לכהן כמנהל החדש של בית הספר הצרפתי ללמודי המקרא והארכיאולוגיה (EBAF), יתחיל את תפקידו ביולי.
נבחרת לכהן כמנהל של EBAF. מה הייתה תגובתך הראשונית?
כאשר באמצע דצמבר, 2007, הועלה שמי בהקשר לניהול EBAF, יכולתי לחשוב על העניין רק ’ביראה וברתת’. משמעות התפקיד היא לצעוד בעקבות קודמנו המפורסמים; אנשים כמו האבות לאגראנג’, דה-בוא, ובנואה, וידוע לי ששמו של הראשון נמצא בתהליך הכרזתו כקדוש…
בנוסף, לבית הספר הזה יש שם בינלאומי, עם מוניטין שצריך לשמר. לעומת זאת, מעבר להיותי מרצה במוסד קתולי בטולוז, לא כיהנתי אף פעם בתפקיד שכזה, ודי נמנעתי מהשתתפות בקונגרסים וועידות. לבסוף, כולם יודעים ואין צורך להדגיש את הנקודה שבית הספר למקרא נמצא בירושלים המזרחית, וחברי המוסד סובלים ביחד עם כל אילו הסובלים בחלק זה של העולם.
בקיצור, תגובתי הייתה "אני לא ראוי ולא מוכשר". דעתי לא השתנתה, אך בוא בזמן אני מבחין בעבודה המרשימה והעצומה שעשה קודמי, האח ז’אן-מישל פופט, ובצורך להמשיך את העבודה שהחלה, ואני יודע שאקבל את תמיכתם של המרצים, הדומיניקאנים והאחרים, ושאדוננו – דרך תפילתו המתווכת של האב לאגראנג’ – יעזור לאילו הקוראים בשמו…
לכן, השלמתי עם כך שהתהליך יתנהל במסלולו ושאתחיל באופן רשמי את התחייבויותיי בראשון ליולי הקרוב, ושאגיע למקום ב 28 באוגוסט, חג אוגוסטינוס הקדוש. אני מצפה להמשיך את העבודה שהחלה, במיוחד בפרויקט "המקרא ומסורותיו". מטרתו של פרויקט זה היא לפתח תרגום מחודש של המקרא אשר ייקח בחשבון לא רק את התנאים בהם נכתב הטקסט, אלא גם את הדרך בה הובן הטקסט לאורך ההיסטוריה; פרויקט אשר צופים שיימשך כחמש-עשרה או עשרים שנה.
האם ארץ הקודש היא שטח לא מוכר עבורך?
בפברואר 2008, חזרתי לארץ הקודש לאחר היעדרות של 25 שנים. שהותי הראשונה והיחידה פה (1983-1981) הייתה למעשה בזמן לימודי, כאשר נשלחתי על ידי מנחי להתמחות בת שנתיים בלימודי המקרא. זה קרה פה, עם האבות בנואה ודרייפוס, שהתחלתי להיכנס אל עולמו של פאולוס (שאול) הקדוש, עולם שאף פעם לא עזבתי. נושא התזה שלי עסק בדמותו של אברהם באיגרת פאולוס אל הגלטים (פרק 3) ובאיגרת אל הרומים (פרק 4), למרות שכבר כמה שנים אני מתעניין יותר בספר מעשי השליחים.
השתתפתי בטיולים שארגן בית הספר, לפחות באילו שהתמקדו בהכרת הארץ, תחת הדרכתו של האח ג’רום מורפי אוקונור, אדם אשר עדיין אפשר לפנות אליו, שכן הוא נמצא ופועל בבית הספר ובמקומות אחרים.
אך נדמה לי ששכחתי הכול, או כמעט…
במשך 25 שנים, וזה די נורמאלי, העולם השתנה. גם תנאי המחייה בארץ, ובית הספר למקרא, נעו בעקבות השינוי. כעת, אני מתכוון לנסות להצטרף לכך לזמן מה.
הראיון נערך על ידי מרי-ארמל בוליו.
MAB
כרטיס ביקור
ארווי פונסוט נולד ב 23 באוקטובר, 1951.
הוא הצטרף למסדר המטיפים (הדומיניקאנים) ב 1975, והוסמך ככהן-דת ב 1980.
חינוך
דיפלומה בלימודים גבוהים בכלכלה (HEC), 1974-1971.
דיפלומה מבית הספר ללמודי המקרא והארכיאולוגיה בירושלים (1983-1981).
דוקטורט בתיאולוגיה ולמודי דת (1985-1983), המכון הקתולי בפאריס (הסורבון הרביעי בפאריס), עם תזה בנושא "אברהם בתיאולוגית פאולוס, האיגרת לגלטים 3, והאיגרת לרומים 4".
האח הרווי מתחזק אתרי אינטרנט רבים עבור הדומיניקאנים, כולל:paulissimo.dominicains.com
Site Internet de l’Ecole Biblique
נבחרת לכהן כמנהל של EBAF. מה הייתה תגובתך הראשונית?
כאשר באמצע דצמבר, 2007, הועלה שמי בהקשר לניהול EBAF, יכולתי לחשוב על העניין רק ’ביראה וברתת’. משמעות התפקיד היא לצעוד בעקבות קודמנו המפורסמים; אנשים כמו האבות לאגראנג’, דה-בוא, ובנואה, וידוע לי ששמו של הראשון נמצא בתהליך הכרזתו כקדוש…
בנוסף, לבית הספר הזה יש שם בינלאומי, עם מוניטין שצריך לשמר. לעומת זאת, מעבר להיותי מרצה במוסד קתולי בטולוז, לא כיהנתי אף פעם בתפקיד שכזה, ודי נמנעתי מהשתתפות בקונגרסים וועידות. לבסוף, כולם יודעים ואין צורך להדגיש את הנקודה שבית הספר למקרא נמצא בירושלים המזרחית, וחברי המוסד סובלים ביחד עם כל אילו הסובלים בחלק זה של העולם.
בקיצור, תגובתי הייתה "אני לא ראוי ולא מוכשר". דעתי לא השתנתה, אך בוא בזמן אני מבחין בעבודה המרשימה והעצומה שעשה קודמי, האח ז’אן-מישל פופט, ובצורך להמשיך את העבודה שהחלה, ואני יודע שאקבל את תמיכתם של המרצים, הדומיניקאנים והאחרים, ושאדוננו – דרך תפילתו המתווכת של האב לאגראנג’ – יעזור לאילו הקוראים בשמו…
לכן, השלמתי עם כך שהתהליך יתנהל במסלולו ושאתחיל באופן רשמי את התחייבויותיי בראשון ליולי הקרוב, ושאגיע למקום ב 28 באוגוסט, חג אוגוסטינוס הקדוש. אני מצפה להמשיך את העבודה שהחלה, במיוחד בפרויקט "המקרא ומסורותיו". מטרתו של פרויקט זה היא לפתח תרגום מחודש של המקרא אשר ייקח בחשבון לא רק את התנאים בהם נכתב הטקסט, אלא גם את הדרך בה הובן הטקסט לאורך ההיסטוריה; פרויקט אשר צופים שיימשך כחמש-עשרה או עשרים שנה.
האם ארץ הקודש היא שטח לא מוכר עבורך?
בפברואר 2008, חזרתי לארץ הקודש לאחר היעדרות של 25 שנים. שהותי הראשונה והיחידה פה (1983-1981) הייתה למעשה בזמן לימודי, כאשר נשלחתי על ידי מנחי להתמחות בת שנתיים בלימודי המקרא. זה קרה פה, עם האבות בנואה ודרייפוס, שהתחלתי להיכנס אל עולמו של פאולוס (שאול) הקדוש, עולם שאף פעם לא עזבתי. נושא התזה שלי עסק בדמותו של אברהם באיגרת פאולוס אל הגלטים (פרק 3) ובאיגרת אל הרומים (פרק 4), למרות שכבר כמה שנים אני מתעניין יותר בספר מעשי השליחים.
השתתפתי בטיולים שארגן בית הספר, לפחות באילו שהתמקדו בהכרת הארץ, תחת הדרכתו של האח ג’רום מורפי אוקונור, אדם אשר עדיין אפשר לפנות אליו, שכן הוא נמצא ופועל בבית הספר ובמקומות אחרים.
אך נדמה לי ששכחתי הכול, או כמעט…
במשך 25 שנים, וזה די נורמאלי, העולם השתנה. גם תנאי המחייה בארץ, ובית הספר למקרא, נעו בעקבות השינוי. כעת, אני מתכוון לנסות להצטרף לכך לזמן מה.
הראיון נערך על ידי מרי-ארמל בוליו.
MAB
כרטיס ביקור
ארווי פונסוט נולד ב 23 באוקטובר, 1951.
הוא הצטרף למסדר המטיפים (הדומיניקאנים) ב 1975, והוסמך ככהן-דת ב 1980.
חינוך
דיפלומה בלימודים גבוהים בכלכלה (HEC), 1974-1971.
דיפלומה מבית הספר ללמודי המקרא והארכיאולוגיה בירושלים (1983-1981).
דוקטורט בתיאולוגיה ולמודי דת (1985-1983), המכון הקתולי בפאריס (הסורבון הרביעי בפאריס), עם תזה בנושא "אברהם בתיאולוגית פאולוס, האיגרת לגלטים 3, והאיגרת לרומים 4".
האח הרווי מתחזק אתרי אינטרנט רבים עבור הדומיניקאנים, כולל:paulissimo.dominicains.com
Site Internet de l’Ecole Biblique