העלייה לרגל השבוע בתקופת צום הארבעים ארעה בכנסיית ההצלפה במנזר הפרנציסקאני שב-ויה דולורוסה, לא רחוק משער שכם שבעיר העתיקה בירושלים. המסורת הנוצרית ממקמת כאן שני אירועים מהייסורים של ישוע המשיח: ההצלפה וגזר דין מוות (ההרשעה). שני המקומות הקדושים המוקדשים לאירועים אלו הינם במנזר פרנציסקאני אשר החל משנת 1923 היה הבית של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, הפקולטה למדעי המקרא והארכיאולוגיה של הקוסטודיה של ארץ הקודש. כאן זוהי התחנה השנייה בדרך הצלב, העונש של הצלב, הממוקם כאן ומסומן על הקיר החיצוני של מקום הפולחן של גזר דין המוות בתחילתה של ה-ויה דולורוסה. מעל ה-ליטוסטרודוסים, אשר רק אבנים מספר עדיין נשתמרו מרצפת הכנסייה של ההרשעה ומעבר לבית המשפט של פוינטוס פילטוס, היכן שישוע נשפט, נמצאת כנסייה הנקראת סופיה הקדושה שנבנתה במאה החמישית לאחר תקופת הזנחה. עם השנים, עקבות של כנסיה זו אבדו וה-ליטוסרוטוס הונצח לראשונה בהר ציון ולאחר מכן, החל מסוף המאה ה-12, ליד מצודת אנטוניה אשר משקיפה על בית המקדש מצפון. כנסיית ההצלפה נבנתה ע"י הצלבנים במאה ה-12 ולאחר מכן היתה עזובה משך מאות שנים. בשנת 1838 היא נרכשה ע"י הפרנציסקאנים אשר פתחו אותה מחדש לפולחן דתי. לאחר מכן, ארכיטקט איטלקי, אנטוניו ברלוצי, שיקם ושיפץ את הכנסייה תוך שמירת הסגנון מימי הביניים. המקום בהווה כולל ויטרז' יפיפייה שתוכנן ע"י האמן דוליו קמבלוטי שניתן להעריך, ואשר מייצג את המשפט ע"י פילטוס, ההצלפה של ישוע ושחרורו של בר-אבא.
במקום קדוש זה, בשעות אחר הצהריים של יום רביעי, ה-21 במרץ בשעה 17:00, הקהילה של המאמינים התאספה לרגל הנצחה טקסית של הצלפת האדון ישוע, עם סעודת האדון שקדמה לה תפילת ערבית. האח נג'יב איבראהים, האח הממונה של ההצלפה, פרופסור לפרשנות של הברית החדשה במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, ערך את האירוע כולו. לידו נכח האח ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד, והאח מסימו פציני, הדיקן, ופרופסור לעברית מקראית וסורית. חברים רבים של המשפחה הפרנציסקאנית הגיעו לרגל האירוע יחד עם נשים וגברים, אנשי דת, מקהילות נוצריות שונות מקומיות ומספר רב של נוצרים דוברי ערבית וחברים ומשתפי פעולה עם הקוסטודיה. ספסלים מוקמו מחוץ לכנסייה בחצר שמחוץ לכניסה עבור המשתתפים שלא יכלו למצוא מקום בתוך המקום הקדוש הקטן שהיה מלא עד אפס מקום.
הליטורגיה כללה את מילותיו של הנביא ישעיהו (ישעיהו 50:4-10) אודות הדמות של עבד ה' אשר "גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלמות ורוק". הטקסט מספר הבשורה לפי יוחנן עקב אחר הרגעים שבהם ישוע הופיע לפני פונטוס פילטוס אשר לא מצא אשמה בו אולם נכנע ללחץ ההמונים ומוסר את ישוע לידי החיילים על מנת שילעגו לו. יוחנן פאולוס השני כתב כי "ההרשעה הלא צודקת מוסיפה לחרפה של ההשפלה. כשנמסר לידי האנשים גופו של ישוע נפגם. הגוף שנתקבל ממרים הבתולה, אשר הפך את גופו של ישוע "ליפה ביותר מכל בני אדם", אשר שיקף את דבר ה' – "וחסד ישפך משפתותיך" (תהלילים, 45:2) – נקרע באכזריות ע"י השוט. הפנים שהשתנו בהר תבור נתעוותו כעת בבית המשפט [פרטוריום]: הפנים של האחד אשר ספג עלבונות, לא הגיב אליהם, של האחד אשר נהיה לעבד חסר שם, משחרר את אלו הסבלים משעבוד. ישוע מתקדם בהחלטיות לעבר שביל הכאב.....הנבואה אשר פותחת את העתיד החדש של ההשתנות."
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – האח ג'ורג'יו ויניה
במקום קדוש זה, בשעות אחר הצהריים של יום רביעי, ה-21 במרץ בשעה 17:00, הקהילה של המאמינים התאספה לרגל הנצחה טקסית של הצלפת האדון ישוע, עם סעודת האדון שקדמה לה תפילת ערבית. האח נג'יב איבראהים, האח הממונה של ההצלפה, פרופסור לפרשנות של הברית החדשה במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, ערך את האירוע כולו. לידו נכח האח ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד, והאח מסימו פציני, הדיקן, ופרופסור לעברית מקראית וסורית. חברים רבים של המשפחה הפרנציסקאנית הגיעו לרגל האירוע יחד עם נשים וגברים, אנשי דת, מקהילות נוצריות שונות מקומיות ומספר רב של נוצרים דוברי ערבית וחברים ומשתפי פעולה עם הקוסטודיה. ספסלים מוקמו מחוץ לכנסייה בחצר שמחוץ לכניסה עבור המשתתפים שלא יכלו למצוא מקום בתוך המקום הקדוש הקטן שהיה מלא עד אפס מקום.
הליטורגיה כללה את מילותיו של הנביא ישעיהו (ישעיהו 50:4-10) אודות הדמות של עבד ה' אשר "גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלמות ורוק". הטקסט מספר הבשורה לפי יוחנן עקב אחר הרגעים שבהם ישוע הופיע לפני פונטוס פילטוס אשר לא מצא אשמה בו אולם נכנע ללחץ ההמונים ומוסר את ישוע לידי החיילים על מנת שילעגו לו. יוחנן פאולוס השני כתב כי "ההרשעה הלא צודקת מוסיפה לחרפה של ההשפלה. כשנמסר לידי האנשים גופו של ישוע נפגם. הגוף שנתקבל ממרים הבתולה, אשר הפך את גופו של ישוע "ליפה ביותר מכל בני אדם", אשר שיקף את דבר ה' – "וחסד ישפך משפתותיך" (תהלילים, 45:2) – נקרע באכזריות ע"י השוט. הפנים שהשתנו בהר תבור נתעוותו כעת בבית המשפט [פרטוריום]: הפנים של האחד אשר ספג עלבונות, לא הגיב אליהם, של האחד אשר נהיה לעבד חסר שם, משחרר את אלו הסבלים משעבוד. ישוע מתקדם בהחלטיות לעבר שביל הכאב.....הנבואה אשר פותחת את העתיד החדש של ההשתנות."
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – האח ג'ורג'יו ויניה