גת שמנים: דמו היקר מפז של ישוע

היה זה אירוע ייחודי שאותה אירחה הבזיליקה של גת שמנים ביום שני ב-1 ביולי: אירוע טקסי של דמו היקר מפז של ישוע, אשר האפיפיור שאול ה-6 הקדוש קישר עם האירוע הדתי של גוף המשיח [קורפוס כריסטי בלעז].

זהו אירוע עשיר בסימבולים, החל מהמחווה הראשונה שלו: פיזור עלי כותרת אדומים על האבן, שלפי המסורת, נספג בדמו של ישוע המשיח במהלך הסבל שלו שמונצח – עם אותה מחווה – ביום חמישי לפני חג הפסחא. במקרא, הדם תמיד מתייחס למונח של הקרבת קורבן וקורבן של החיים: החל הטקסט של ספר בראשית וספר שמות. הדם מייצג המשכיות וקשר בסיפור של האדם ושל האל. בברית החדשה יש לו תפקיד  אפילו משמעותי יותר: הייסורים והמוות של ישוע המשיח, הגילוי המושלם ביותר של אהבת האל , האב, שממנו נולדה הכנסייה וסביבה אנו מאוחדים בכל אירוע והאדם שהשיג את הישועה מחטאיו.

הטקסיות המשיכה באירוע זה באותו מקום מדויק היכן שדמו של ישוע ניגר. הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, שערך את ההוחדה [אוכריסטיה], הדגיש את ההבט הפרנציסקאני של אירוע טקסי זה. "פרנסיס הקדוש מזכיר את דמו של ישוע המשיח מספר רב של פעמים", כך אמר בפרשנות שלו אודות ספר הבשורה, "כמו שרצה להזכיר לנו שכל חייו של ישוע ניתנו בעבור אהבה.". הקוסטוד, בעקבות פרנסיס הקדוש הדגיש את הקשר ההדוק בין המקום של האירוע ובין  שני מקומות אחרים בירושלים: חדר הסעודה האחרונה, היכן שישוע העניק את הסקרמנט של גופו ודמו ואת הגולגולתא היכן שדמו ניגר בעבור הישועה שלנו.

"כשאנו חוגגים את יום החג הזה, אנו זוכרים את כל מה שיום זה מזכיר", העיר פאטון "רז החיים של ישוע, שניתן במלואו בעבור האהבה; הרז של האנושיות שלו אשר מתואמת עם רצון האב, אולם גם הרז של הקריאה שלנו, תודות לנוכחות של רוח הקודש המאפשרת לנו לקבל את הסקרמנט וללכת בעקבות צעדיו של ישוע, להיות מסוגלים, ממש כמוהו, להפוך את חיינו למתנת האהבה ממש כפי שעשה ישוע עם חייו שלו."

כמיטב המסורת, בסופו של האירוע, הרבה מאמינים התקבצו יחדיו ועצרו על מנת להתפלל בגת שמנים, על האבן הממוקמת מתחת למזבח, לזכר דמו של ישוע אשר גאל אותנו. כשיצאו המתפללים, הם ליקטו את עלי הכותרת עימם: סימבול לזכרון של הקרבת הקורבן של ישוע המשיח.

ג'ובאני מלספינה