הייתה זו חגיגה גדולה ביום ראשון אחרון זה של אוקטובר בכנסיית מרים בדיר ראפאת, בה האוכלוסייה הקתולית של ארץ הקודש כיבדה בחגיגיות את מלכת פלשתינה.
הכנסייה ממוקמת כ- 35 קילומטרים מזרחית לירושלים, בערך באמצע הדרך בין עיר הקודש ותל אביב, ליד בית שמש בנחל סורק. היא נבנתה בשנת 1927 ביוזמת הוד מעלתו הפטריארך הלטיני של ירושלים, לואיג’י ברלאסינה, שייסד את חגיגת הבתולה הקדושה מרים, מלכת פלשתינה. בשנת 1933, יום החג אושר על ידי הכס הקדוש, שהזמין את המאמינים להתחנן בפני הבתולה מרים להגנה מיוחדת עבור ארץ מולדתה. השנה, אם כן, הכנסייה חוגגת 80 שנה מאז היווסדה.
הכנסייה והבניינים הקשורים אליה מיועדים להיות מנזר, בית יתומים ובית ספר נהגו על ידי הארכיטקט הבנדיקטיני מאוריציו גיסלר. על פני מעמד ניצב פסל ברונזה בגובה שישה מטרים. הבתולה הקדושה מיוצגת כשידה פשוטה כדי לברך את הארץ. למרגלותיה ישנו הכיתוב "Reginae Palestina", מלכת פלשתינה.
יש לזכור כי באותו הזמן השם פלשתינה לא נשא קונוטציה פוליטית כפי שהוא כיום: הוא ציין את האזור הגיאוגראפי של ארץ מולדתו של ישוע ואימו מרים. בתוך הכנסייה, הקירות וכל התקרה עוטרו במילים הראשונות של תפילת "שלום לך מרים" מספר רב של כרובים נושאים סרטים עליהם נכתב, ב- 280 שפות, מילות ברכת השליח השמימי.
עבור החגיגה בדיר ראפאת של החג של הפטריארכאט הלטיני של ירושלים, הנוצרים של כל האזור התכנסו בכנסייה, והגיעו מהגליל העליון, מיפו ויריחו, מירושלים ובית לחם, שתיהן שכנות. לרגל המאורע, רשויות הצבא הישראלי העניקו לאנשי פרוכית בית לחם 800 אישורים לחצות את חומת ההפרדה.
העורך הראשי של המיסה החגיגית שנערכה היה הקרדינל וולטר קספר, נשיא הקונגרגציה האפיפיורית לקידום אחדות נוצרית. יחד עימו חגגו הפטריארך, מיכאל סבה; שליח האפיפיור, אנטוניו פרנקו; כל הבישופים של הפטריארכאט הלטיני של ירושלים וכשלושים כהני-דת.
בדרשתו, הקרדינל העלה את תפקידה של מרים בחיי הנוצרים וחיבתה המיוחדת לאנשים שכיום חיים בארץ הקודש. הוא סיכם בתוכחה לביטחון, תפילה מלאת – אמונה בבקשה ממרים לתמוך בכל פעולת פיוס ודיאלוג כן, הפירות ההכרחיים הראשונים אותם יש להשיג, הודות להתערבותה האימהית, מתנת השלום שהוכרזה בלידה ישוע, בנה, אלוהינו.
החג הטקסי נסתיים בתהלוכה יפהפייה וארוכה סביב הכנסייה שהעידה על חג דתי ופופולארי אמיתי. כיום בקומפלקס של דיר ראפאת, בניהול האחיות של דורתיאה הקדושה שבית האם שלהן נמצא בויצ’נזה שבאיטליה, ישנו מרכז להתכנסות רוחנית ובית לצליינים המבקשים להימלט מהמולת העיר ולשקוע באווירה של שלום ובשתיקת הטבע.
jk
הכנסייה ממוקמת כ- 35 קילומטרים מזרחית לירושלים, בערך באמצע הדרך בין עיר הקודש ותל אביב, ליד בית שמש בנחל סורק. היא נבנתה בשנת 1927 ביוזמת הוד מעלתו הפטריארך הלטיני של ירושלים, לואיג’י ברלאסינה, שייסד את חגיגת הבתולה הקדושה מרים, מלכת פלשתינה. בשנת 1933, יום החג אושר על ידי הכס הקדוש, שהזמין את המאמינים להתחנן בפני הבתולה מרים להגנה מיוחדת עבור ארץ מולדתה. השנה, אם כן, הכנסייה חוגגת 80 שנה מאז היווסדה.
הכנסייה והבניינים הקשורים אליה מיועדים להיות מנזר, בית יתומים ובית ספר נהגו על ידי הארכיטקט הבנדיקטיני מאוריציו גיסלר. על פני מעמד ניצב פסל ברונזה בגובה שישה מטרים. הבתולה הקדושה מיוצגת כשידה פשוטה כדי לברך את הארץ. למרגלותיה ישנו הכיתוב "Reginae Palestina", מלכת פלשתינה.
יש לזכור כי באותו הזמן השם פלשתינה לא נשא קונוטציה פוליטית כפי שהוא כיום: הוא ציין את האזור הגיאוגראפי של ארץ מולדתו של ישוע ואימו מרים. בתוך הכנסייה, הקירות וכל התקרה עוטרו במילים הראשונות של תפילת "שלום לך מרים" מספר רב של כרובים נושאים סרטים עליהם נכתב, ב- 280 שפות, מילות ברכת השליח השמימי.
עבור החגיגה בדיר ראפאת של החג של הפטריארכאט הלטיני של ירושלים, הנוצרים של כל האזור התכנסו בכנסייה, והגיעו מהגליל העליון, מיפו ויריחו, מירושלים ובית לחם, שתיהן שכנות. לרגל המאורע, רשויות הצבא הישראלי העניקו לאנשי פרוכית בית לחם 800 אישורים לחצות את חומת ההפרדה.
העורך הראשי של המיסה החגיגית שנערכה היה הקרדינל וולטר קספר, נשיא הקונגרגציה האפיפיורית לקידום אחדות נוצרית. יחד עימו חגגו הפטריארך, מיכאל סבה; שליח האפיפיור, אנטוניו פרנקו; כל הבישופים של הפטריארכאט הלטיני של ירושלים וכשלושים כהני-דת.
בדרשתו, הקרדינל העלה את תפקידה של מרים בחיי הנוצרים וחיבתה המיוחדת לאנשים שכיום חיים בארץ הקודש. הוא סיכם בתוכחה לביטחון, תפילה מלאת – אמונה בבקשה ממרים לתמוך בכל פעולת פיוס ודיאלוג כן, הפירות ההכרחיים הראשונים אותם יש להשיג, הודות להתערבותה האימהית, מתנת השלום שהוכרזה בלידה ישוע, בנה, אלוהינו.
החג הטקסי נסתיים בתהלוכה יפהפייה וארוכה סביב הכנסייה שהעידה על חג דתי ופופולארי אמיתי. כיום בקומפלקס של דיר ראפאת, בניהול האחיות של דורתיאה הקדושה שבית האם שלהן נמצא בויצ’נזה שבאיטליה, ישנו מרכז להתכנסות רוחנית ובית לצליינים המבקשים להימלט מהמולת העיר ולשקוע באווירה של שלום ובשתיקת הטבע.
jk