מאז חזרתם של הבישופים של ארץ הקודש מהאסיפה המיוחדת של הסינודוס של המזרח התיכון נתקבלו הזמנות רבות בארץ המבקשות להציג למאמינים ולכל המתעניינים בנושא זה, וזאת על מנת לשאול, ללמוד וליישם באופן ספציפי את 44 ההצעות הסופיות שפורסמו שפורסמו בעבור הכנסייה באזור זה.
אחת מהפגישות הללו נערכה בירושלים ביום רביעי, ה-15 בדצמבר. הייחודיות הכפולה של מפגש זה היה שאירוע זה אורגן ע"י אסיפת הבישופים של ארץ הקודש יחד עם המכון הירושלמי לחקר ישראל ,עם המרכז ליחסי יהודים-נוצרים וכמו כן עם המועצה הבין-דתית המתאמת בישראל והאירוע כולו התנהל בשפה העברית. הפאנל הראשון של הדוברים כלל את האנשים שהוזמנו לסינודוס הפנימי.
מונסיניור ויליאם שומאלי, הבישוף המסייע של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, הציג את הכוונות ואת היעדים של הסינודוס. הוא היה הדובר היחיד שביטא עצמו באנגלית. האח הפרנציסקאני פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוס של ארץ הקודש,דיבר כפי שעשה במהלך האסיפה ברומא, כנציג הכנסייה של ארץ הקודש.
האב דויד נויהאוז, סגן הפטריארך והאחראי הממונה על הקהילות הקתוליות הדוברת עברית תיאר חלק מן ההפתעות הטובות בעבור הציבור הישראלי בייחוד בהתייחס למקומה של השפה העברית בסינודוס.
לרגל האירוע, ואכן בפעם הראשונה, רדיו הוותיקן כלל דף אינטרנט בעברית שכלל עדכון יום יומי, תרגומים וראיונות. עבודה זו נתמכה כלכלית ע"י הקוסטודיה של ארץ הקודש, ובוצעה במהלך האסיפה [הסינודוס] ע"י חנה בנדקובסקי מהמרכז ליחסי יהודים-נוצרים. מגמה זו אמורה להימשך, אולם יש לעצור ולקבוע צוות שיספק שירות זה לטווח ארוך.
חנה בנדקובסקי דיברה גם כן, כישראלית וכיהודיה, וחלקה את חוויותיה באמצע הדיונים ותפיסתה של הדינאמיות של הסינודוס. היא לא דמיינה, בין היתר, שהיא תוכל לעשן סיגריה ולשתות קפה בחברת גברים הלבושים בגלימות, שהינם כולם קרדינאלים [חשמנים] של הוותיקן! ישנו דבר מה סוריאליסטי במערכת יחסים זו עם התשוקה והעדות היהודית-נוצרית כפי שחנה חיה אותה במרכז הירושלמי ליחסי יהודים-נוצרים. המפגש נפתח בדקת דומיה לזכרו של דניאל רוסלינג, מייסד המרכז הנ"ל, שנפטר לאחרונה.
לפני חנה, דיבר מר סובחי מחול, שמש [דיאקון בלעז], המנהלן של הפטריארכיה המרונית שבירושלים, ששב לנושא של נוכחות של עמאים, על מנת להבין המחויבות הנוצרית, ובייחוד התייחס לצעירים ולנשים במהלך עבודת הסינודוס.
לאחר מתן עדות קצרה, שלושה יהודים מישראל שבו ודנו באופן כללי יותר על הקשיים המתמשכים בדיאלוג בין יהודים לנוצרים, ובמיוחד בישראל המפגינה בורות ו/או אדישות בהקשר ליהודים שההופכים לנוצרים [מומרים], ואשר המזינים את הפולימיות הרגילה. מר אמנון רמון, חוקר במכון הירושלמי לחקר ישראל, ציין את הנושאים העיקריים של הסינודוס. הרב רון קרוניש, מנהל המועצה לתיאום בין-דתי בישראל, דיבר על הצורך הטוב יותר של הוראת ולימוד הנצרות בישראל. גב’ ישקה הרני, חוקרת בעלת מומחיות בתחום הנצרות, שבה לנושא של קבלת הסינודוס בישראל.
לאחר הפסקה, נציגי משרד החוץ ישראלים ציינו כי נוכחות הנוצרים בישראל גדלה מספרית וכי אוכלוסיה זו לא נתונה תחת לחץ. הוא ביטא את אכזבתו מהתבטאותם של חלק מהמשתתפים במפגש זה במהלך הסינודוס של הבישופים שנמצאים בשוליים, פרסמו את הביקורת הבוטה שעלתה כנגד ישראל.
האודיטוריום של המכון הירושלמים לחקר ישראל היה צר מלהכיל את כל מאזיני סימפוזיון זה. רובם המכריע כלל ישראלים, אולם היתה נציגות מכובדת למדי לנוצרים הישראליים החברים בקהילה הקתולית דוברת העברית. החלפת דעות זו והמפגש אפשר לבטא מאמץ הדדי לדיאלוג ולהבנה הדדית. באם הסינודוס בעתיד יתמקד ביחסי הנצרות והאיסלם יהיה זה משום, כפי שהזכיר זאת הבישוף שומאלי, כי נוכחות הנוצרים במזרח התיכון הינה כמיעוט בסביבה מוסלמית ברובה הגדול.
יש לזכור כי הארצות המוסלמיות שנכחו בסינודוס כללו את מצרים, איחוד האמירויות, אירן, עיראק, ירדן, כווית, לבנון, סוריה, תורכיה, ג’יבוטי, תוניסיה, מרוקו, לוב ואלג’יריה. וכאן, בארץ הקודש, הן במדינת ישראל והן ברשות הפלסטינאית, בין המוסלמים והיהודים, הנוצרים אף הם מיעוט באוכלוסייה.
אף על פי כן, חלק מהנושאים שעלו בהקשר של יחסי הנצרות עם המוסלמים והאסלאם רלוונטים גם הם ליהודים וליהדות: כיצד ללמוד, כיצד לפתוח ולרצות לממש דיאלוג מכובד, מהם הזכויות והחובות של הנוצרים במדינות שבהן הדת קובעת את חיי אזרחיהן ? וכו’. נשואים מרתקים אלו טרם נפתרו בדיון זה.
Mab
אחת מהפגישות הללו נערכה בירושלים ביום רביעי, ה-15 בדצמבר. הייחודיות הכפולה של מפגש זה היה שאירוע זה אורגן ע"י אסיפת הבישופים של ארץ הקודש יחד עם המכון הירושלמי לחקר ישראל ,עם המרכז ליחסי יהודים-נוצרים וכמו כן עם המועצה הבין-דתית המתאמת בישראל והאירוע כולו התנהל בשפה העברית. הפאנל הראשון של הדוברים כלל את האנשים שהוזמנו לסינודוס הפנימי.
מונסיניור ויליאם שומאלי, הבישוף המסייע של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, הציג את הכוונות ואת היעדים של הסינודוס. הוא היה הדובר היחיד שביטא עצמו באנגלית. האח הפרנציסקאני פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוס של ארץ הקודש,דיבר כפי שעשה במהלך האסיפה ברומא, כנציג הכנסייה של ארץ הקודש.
האב דויד נויהאוז, סגן הפטריארך והאחראי הממונה על הקהילות הקתוליות הדוברת עברית תיאר חלק מן ההפתעות הטובות בעבור הציבור הישראלי בייחוד בהתייחס למקומה של השפה העברית בסינודוס.
לרגל האירוע, ואכן בפעם הראשונה, רדיו הוותיקן כלל דף אינטרנט בעברית שכלל עדכון יום יומי, תרגומים וראיונות. עבודה זו נתמכה כלכלית ע"י הקוסטודיה של ארץ הקודש, ובוצעה במהלך האסיפה [הסינודוס] ע"י חנה בנדקובסקי מהמרכז ליחסי יהודים-נוצרים. מגמה זו אמורה להימשך, אולם יש לעצור ולקבוע צוות שיספק שירות זה לטווח ארוך.
חנה בנדקובסקי דיברה גם כן, כישראלית וכיהודיה, וחלקה את חוויותיה באמצע הדיונים ותפיסתה של הדינאמיות של הסינודוס. היא לא דמיינה, בין היתר, שהיא תוכל לעשן סיגריה ולשתות קפה בחברת גברים הלבושים בגלימות, שהינם כולם קרדינאלים [חשמנים] של הוותיקן! ישנו דבר מה סוריאליסטי במערכת יחסים זו עם התשוקה והעדות היהודית-נוצרית כפי שחנה חיה אותה במרכז הירושלמי ליחסי יהודים-נוצרים. המפגש נפתח בדקת דומיה לזכרו של דניאל רוסלינג, מייסד המרכז הנ"ל, שנפטר לאחרונה.
לפני חנה, דיבר מר סובחי מחול, שמש [דיאקון בלעז], המנהלן של הפטריארכיה המרונית שבירושלים, ששב לנושא של נוכחות של עמאים, על מנת להבין המחויבות הנוצרית, ובייחוד התייחס לצעירים ולנשים במהלך עבודת הסינודוס.
לאחר מתן עדות קצרה, שלושה יהודים מישראל שבו ודנו באופן כללי יותר על הקשיים המתמשכים בדיאלוג בין יהודים לנוצרים, ובמיוחד בישראל המפגינה בורות ו/או אדישות בהקשר ליהודים שההופכים לנוצרים [מומרים], ואשר המזינים את הפולימיות הרגילה. מר אמנון רמון, חוקר במכון הירושלמי לחקר ישראל, ציין את הנושאים העיקריים של הסינודוס. הרב רון קרוניש, מנהל המועצה לתיאום בין-דתי בישראל, דיבר על הצורך הטוב יותר של הוראת ולימוד הנצרות בישראל. גב’ ישקה הרני, חוקרת בעלת מומחיות בתחום הנצרות, שבה לנושא של קבלת הסינודוס בישראל.
לאחר הפסקה, נציגי משרד החוץ ישראלים ציינו כי נוכחות הנוצרים בישראל גדלה מספרית וכי אוכלוסיה זו לא נתונה תחת לחץ. הוא ביטא את אכזבתו מהתבטאותם של חלק מהמשתתפים במפגש זה במהלך הסינודוס של הבישופים שנמצאים בשוליים, פרסמו את הביקורת הבוטה שעלתה כנגד ישראל.
האודיטוריום של המכון הירושלמים לחקר ישראל היה צר מלהכיל את כל מאזיני סימפוזיון זה. רובם המכריע כלל ישראלים, אולם היתה נציגות מכובדת למדי לנוצרים הישראליים החברים בקהילה הקתולית דוברת העברית. החלפת דעות זו והמפגש אפשר לבטא מאמץ הדדי לדיאלוג ולהבנה הדדית. באם הסינודוס בעתיד יתמקד ביחסי הנצרות והאיסלם יהיה זה משום, כפי שהזכיר זאת הבישוף שומאלי, כי נוכחות הנוצרים במזרח התיכון הינה כמיעוט בסביבה מוסלמית ברובה הגדול.
יש לזכור כי הארצות המוסלמיות שנכחו בסינודוס כללו את מצרים, איחוד האמירויות, אירן, עיראק, ירדן, כווית, לבנון, סוריה, תורכיה, ג’יבוטי, תוניסיה, מרוקו, לוב ואלג’יריה. וכאן, בארץ הקודש, הן במדינת ישראל והן ברשות הפלסטינאית, בין המוסלמים והיהודים, הנוצרים אף הם מיעוט באוכלוסייה.
אף על פי כן, חלק מהנושאים שעלו בהקשר של יחסי הנצרות עם המוסלמים והאסלאם רלוונטים גם הם ליהודים וליהדות: כיצד ללמוד, כיצד לפתוח ולרצות לממש דיאלוג מכובד, מהם הזכויות והחובות של הנוצרים במדינות שבהן הדת קובעת את חיי אזרחיהן ? וכו’. נשואים מרתקים אלו טרם נפתרו בדיון זה.
Mab