בשעות אחר הצהריים של יום רביעי, ה-7 במרץ, מתקיימת המסורת של עליה לרגל בתקופת צום הארבעים ל-דומינוס פלוויט, אשר משמעו "האדון בכה", שלמרגלות הר הזיתים. הכנסייה הקטנה, בצורתה המקורית אשר מזכירה טיפה והינה כה מרגשת עם הנוף הנפלא הנשקף ממנה של ירושלים שניתן ליהנות ממנו מהחלון שמאחורי המזבח הגדול, אשר נבנה ע"י הארכיטקט אנטוניו ברלוצי בשנת 1955; הכנסייה מזכירה כנסיה ביזנטית, עם חלק מהפסיפס המקורי שלה שנשמר בחלק מהרצפה. המסורת קושרת את המקום עם האפיזודה המתוארת בספר הבשורה לפי לוקס כאשר ישוע בכה על ירושלים (לוקס, 19:41-44) "כי לא ידעת את עת פקודתך" "לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך"
משך זמן רב, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש טיפחו את העלייה לרגל, כאקט מיוחד של דבקות אשר כולל בתוכו תפילה ומפגש יחד,במקומות של הייסורים ומותו של ישוע, כפי שסופר בספרי הבשורה בהתאם למסורת הנוצרית.
בהתאם לליטורגיה של תקופת צום הארבעים בכנסייה של "האדון בכה", ישנו אירוע טקסי ושירה ושל סעודת האדון שלאחריה – תפילת ערבית ודבר זה מביא להורשת של ריטואלים של דבקות ופרקטיקות עתיקות יומין.
סעודת האדון נערכה ע"י האח ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד, עם קהילה פרנציסקאנית גדולה של הקוסטודיה אשר נאספה מסביבו. נכחו גם אנשי דת רבים המשתייכים לזרמים נוצריים וקהילות דתיות שונות בארץ הקודש אשר לקחו חלק בטקס המרגש, יחד עם חלק מהנוצרים המקומיים ומספר קטן של עולי רגל.
העלייה לרגל של תקופת צום הארבעים של הפרנציסקאנים,אשר ממשיכה בכל שבוע, נערכת בכל מקום קדוש, החל מהמקום שבו האדון, ראה את יופייה היוצא מן הכלל של עירו האהובה, בכה על גורלה של סבל ופיצול. העלייה לרגל לכן הינה מעל לכל דרך פנימית של גישה לרז של הישועה, האפשרות של מחילת חטאים עם ישוע בכל הרגעים ובכל בטויי סבלו, עד לשיא של מותו על הצלב, שממוקם לתחייה, מנצח בבוקר של חג הפסחא.
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – האח אדלמו וסקז דיאז
משך זמן רב, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש טיפחו את העלייה לרגל, כאקט מיוחד של דבקות אשר כולל בתוכו תפילה ומפגש יחד,במקומות של הייסורים ומותו של ישוע, כפי שסופר בספרי הבשורה בהתאם למסורת הנוצרית.
בהתאם לליטורגיה של תקופת צום הארבעים בכנסייה של "האדון בכה", ישנו אירוע טקסי ושירה ושל סעודת האדון שלאחריה – תפילת ערבית ודבר זה מביא להורשת של ריטואלים של דבקות ופרקטיקות עתיקות יומין.
סעודת האדון נערכה ע"י האח ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד, עם קהילה פרנציסקאנית גדולה של הקוסטודיה אשר נאספה מסביבו. נכחו גם אנשי דת רבים המשתייכים לזרמים נוצריים וקהילות דתיות שונות בארץ הקודש אשר לקחו חלק בטקס המרגש, יחד עם חלק מהנוצרים המקומיים ומספר קטן של עולי רגל.
העלייה לרגל של תקופת צום הארבעים של הפרנציסקאנים,אשר ממשיכה בכל שבוע, נערכת בכל מקום קדוש, החל מהמקום שבו האדון, ראה את יופייה היוצא מן הכלל של עירו האהובה, בכה על גורלה של סבל ופיצול. העלייה לרגל לכן הינה מעל לכל דרך פנימית של גישה לרז של הישועה, האפשרות של מחילת חטאים עם ישוע בכל הרגעים ובכל בטויי סבלו, עד לשיא של מותו על הצלב, שממוקם לתחייה, מנצח בבוקר של חג הפסחא.
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – האח אדלמו וסקז דיאז