"כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו אתת הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדונינו עד כי יבוא" (הראשונה אל הקורינתים, י"א: 26)
עבור המאמינים שנכחו היום בכנסיית הקבר (ה-30 במאי, יום חמישי) מילים אלו מהמקרא השני שבסעודת האדון, היו בעלי אינטנסיביות ייחודית. הם הדהדו כאן יותר מאשר יכלו באתר שכונן את ההוחדה משום שכאן התרחש הרז השלם של הייסורים של ישוע המשיח.
הפרנציסקאנים, שחגגו את יום החג של גוף האדון בטקסיות לפני הקבר הריק, מבינים זאת היטב. כאן. היכן שהם חגגו בחג הפסחא את ניצחונו של ישוע המשיח על המוות; כאן, שכרעו לפני הקבר הריק; כאן, היכן שהיעדרותו האמיתית של ישוע הביאה לחיים חדשים; כאן, באותו מקום שחגגו בשמחה אץ הנוכחות התמידית של ישוע בהוחדה.
כל עולי הרגל שנכחו בבזיליקה, כולם הוקסמו מהמדבר ומהגליל ומהדרכים, אולם מאוכזבים שלא ניתן לראות בעיניהם כאן בירושלים את גן התחייה, את האירוע של ההוחדה ולכן כנסיית הקבר מאפשרת את ההתנסות לחוות שינוי רדיקלי זה.
מונסיניור שומאלי, שערך את הטקס, הזכיר בדרשתו את המקבילה של בנדיקטוס ה-16 כשהשווה את מתן ההוחדה לביקוע אטומי (הטקסט של הדרשה של בנדיקטוס ה-16, קלן, 2005)
הסקרמנט של ההוחדה שאנו חוגגים היום משנה את המוות והאלימות של הייסורים של ישוע המשיח לאקט של אהבה, מקור אנרגיה. זהו כח המוענק לנו על מנת לאהוב אחרים. הוא צריך לשנות את חיינו ולהפוך אותנו קהילות מלאות באנרגיה. חגיגה וקבלת ההוחדה צריכה לבטא עצמה בחיינו ולשנות אותנו באופן מעממיק.
ההארכה של ההוחדה, המשיך מונסיניור שומאלי, הינה האדורציה של ההוחדה. האפיפיור פרנסיס יערות אל האדורציה ביום ראשון הקרב, ה-2 ביוני, והוא יבקש מכל הנוצרים בעולם להתאחד עימו. בירושלים, קהילות יארחו את זמני האדורציה שבאחדות יחד עם האפיפיור בשעה שש-שבע (חמש-שש ברומא) כשסוריה הינה במרכז, כפי שמונסיניור שומאלי ביטא בבקשתו.
החגיגות של היום הסתיימו בכנסיית הקבר בתהלוכה של הסקרמנט המקודש מסביב לקבר הריק לאחר הברכה.
יום זה החל בלילה שלפניו עם תפילת הערבית הראשונה שאותה ערך מונסיניור שומאלי ולאחריה – תהלוכה יומית. בשעה שנציגים של הפטריארכיאה חזרו לפטריארכיה, לרוב מלווים ע"י הקוואס והאח הממונה על כנסיית הקבר, הפרנציסקאנים נשאר בבזיליקה שיר את ה"קומפליין" לפני ה-אדיקול, יחד עם סגן הקוסטוד, האח ארטמיו ויטורס, שערך את הטקס. זו הפעם היחידה בשנה, מאז שחלה רפורמה ליטורגית בכנסיית הקבר, שה"קומפלייין" נחוגה בדרך זו לפני הקבר הריק.
האחים הפרנציסקאנים חזרו לכנסיית הקבר בחצות וחצי עבור קריאת המקראות של יום החג והפעם הקוסטוד של ארץ הקודש שערך את האירוע.
יופ החג של גוף האדון נחוג בטקסיות רבה, מאפשר למאמינים לקחת את הזמן לחגוג את הרז של ההוחדה לאור התחייה, בשעה שיום חמישי הקדוש אותו רז קיים אולם תחת דגש של הייסורים.
היום היתה זו הזדמנות נוספת בעבור מונסיניור שומאלי להעניק את מיטב הברכות לכוהני הדת שהשנה חגגו את שנת היובל להסמכתם. הקוסטודיה של ארץ הקודש מצטרפת לאיחולים אלו ומברכת את כולם ביום חג נפלא.