ביום ראשון, ה-5 באוקטובר, במנזר של סאן סלבטורה שבירושלים, חמישה אחים פרנציסקאנים ערכו את הנדרים הסופיים שלהם במסדר הפרננציסקאני, מבטיחים לחיות תמיד בציות, ללא רכוש משלהם ובצניעות, בהתאם לחוקה של פרנסיס הקדוש מאסיזי.
האירוע נערך על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו אילפו, בנוכחות של עמיתים, בני משפחה, חברים ומאמינים.
במהלך הדרשה, האח אילפו התייחס לשלוש מילות מפתח שנלקחו מהליטורגיה של היום: אמונה, שירות והדלקה מחדש.
"ההבטחה שנתתם היום", אמר הקוסטוד, "הינה בלתי אפשרית מבחינה אנושית אם לא היתה אמונה. מסיבה זו, אני מזמין אתכם בכל יום להתפלל: האדון, הגבר את אמונתנו. רק אלו הבוטחים באל באופן מלא יכולים לחיות חיים מקודשים בשמחה ובחופש". לאחר מכן הוא הוסיף ואמר: "השליח אינו משרת על מנת להשיג דבר מה, אלא משום שהוא גילה את היופי של להיות הבן האהוב. שירות הינה דרך שהופכת אותנו דומים לישוע המשיח". לסיום, הואהזמין את כל האחווה "להדליק מחדש את המתנה שנתקבלה", לא לתת לשגרה לכבות את האש של הקריאה.
הפרוטגוניסטים של יוום חסד זה הינם חמישה אחים פרנציסקנים חדשים ממדינות שונות בעולם, סימן של הבט אוניברסאלי של המסדר הפרנציסקאני:
האח יוסף לקרה, בן 30, במקור מהודו. הגיע לארץ הקודש בשנת 2023 והמשיך את לימודי התיאולוגיה שלו: "עבורי, זה חסד גדול לחיות בעיר האלוהים וללמוד כאן", כך אמר.
האח סילבסטר צוקוומה נדובזה, יליד 1989, מניגריה.לאחר מסע של קריאה שהחל בשנת 2017, הוא היה בשלבים של חונכות בין השנים 2018-2020. כיום לומד תיאולוגיה בירושלים.
האח ליאומקס, גם כן מהודו, מהפרובינציה של תומס השליח הקדוש. ערך את הנגדרים הראשוני במאי 2018 והדיע לארץ הקודש בשנת 2023, כשהוא ממשיך את הפורמציה התיאולוגית שלו.
האח דיאברושרוש, בא מהגליל מהזרם המלכיתי, יליד 1991. הוא נכנס למסדר בשנת 2016, חי בתקופת החניכות ב-מונטה פלקו וכחניך ב-לה וורנה, היכן שערך את הנדרים הראשונים שלו בשנת 2020.
האח מנואל צינקוקולו ראמוס, יליד 1985 ב-קבינדה, אנגולה. הגיע לארץ הקודש בדצמבר 2018, ממשיך את המסע של האמונה והשירות באחווה הפרנציסקאנית.
האירוע כולו הפך לחי על ידי המקהלה המחודשת של סקולה קנטורום, שביטאה את היוםי של האוניברסאלי ואת הכנסייה החיה, המדברת בקולותיהם של אנשים רבים ותרבויות רבות.
בסופה של סעודת האדון, האחים החדשים שערכו את הנדרים הסופיים שלהם קיבלו חיבוק קשל האחווה מכל אח שלהם ומחיאת כפיים מצד הנקהלים, סימן שלשמחה והכרת תודה עבור ה"כן" החד משמעי שלהם לאל.
כפי שהאח פרנצ'סקו אילפו הזכיר במילים המסכמות שלו:"היום הכנסייה והאחווה שלנו קיבלו מתנה גדולה. מי ייתן וחייכם יהיו סימן של אמונה חיה, שירות של ענווה ואהבה שתמיד תבער מחדש עבור ישוע המשיח ועבור האחים [הפרנציסקאנים] שלכם".
Francesco Guaraldi
