בית הילדים: משפחה אפילו בתקופה של מגיפה

"מצאתי מחדש משפחה עם קבלת פנים ועם טוב לב, טוב לב אמיתי ששמור עבור אלו שאוהבים". כך האח הפרנציסקאני סנדרו תומסביץ העיר על החזרה שלו לבית לחם לאחר מספר שנים של שירות כסגן כהן הדת של הקהילה של סאן סלבטורה, שהעיר העתיקה של ירושלים. כעת  הוא מיועד לשירות ייחודי, כשכיום הוא האחראי על בית הילדים.

הרקע שנובע לענות על זעקה שקטנה של הצעירים  שנמצאים במצבי קושי במשפחתם, בית הילדים, לקראת 14 שנות הפעילות של מוסד זה, מציע הן מגורים והן דאגה לילדים ולבני נוער מגיל 6 ועד 18, על מנת לתת להם חלופה תקפה לחיי יום יום שלעיתים תכופות מלווים בקשיים. למרות המגפה והמגבלות עקב נגיף הקורונה [קוביד – 19], תשעה צעירים חיים באופן קבוע בבית ואליהם מצטרפים בין 12-30 ילדים שנוכחים משך היום.

המיזם מבוסס על הרעיון של כהן הדת המכהן כיום בקהילת סאן סלבטורה שבירושלים, האח הפרנציסקאני אמג'ד סברה, שנמצא בסבב של מתן ברכה בבתים של אנשי הקהילה, שציין חלק מהמצבים שדורשים סיוע: חלק מהילדים צריכים להתמודד עם גירושי הוריהם, אחרים מתמודדים עם בעיות של התמכרויות במשפחה, חשופים למקרים של אלימות במשפחה מסוגים שונים. במקור, הרעיון היה הקמת

מועדון של אחרי שעות הפעילות בבית הספר, כך שהילדים יכולים ללמוד בסביבה אחרת מזו של הסביבה הביתית שלהם עם יעדים מדויקים: להדגיש את הצורך ליצור מיזמים אישיים אולם גם אמונה באפשרות של עתיד פורה. מיד לאחר שהמיזם החל, האח אמג'ד עזב והוחלף על ידי האח הפרנציסקאני מרוואן דידאס, שהחליט לקשר מיזם זה עם בית ספר  שהוא היה מנהלו. עם הסכמה מהקוסטוד של ארץ הקודש

ד'אז, פיירבטיסטה פיצהבלה, היה זה מיזם מגורים שנתמך על ידי הקרן הפרנציסקאנית עבור ארץ הקודש. החל מאז ואילך, הצעירים החלו לחיות שם מיום שני עד שבת אחרי הצהריים, ממש כאילו היה זה ביתם.

"כל דף בחיים הפרנציסקאניים שלנו הוא אתגר", אומר האח סנדרו. "אין לנו חיים מקובעים, כך שלחזור שוב לבית לחם לאחר מספר שנים לא הפחידה אותי. כאן מצאתי מחדש משפחה, עם קבלת פנים וטוב לב ששמורים לאלו שאוהבים". למרות שבמהלך מגיפת הקוביד-19 דורשת אמצעי זהירות שונים, החיים בבית הילדים ממשיכים עם האח תומסביץ כמעט כמו בזמנים רגילים: ישנן פעילויות שונות עבור הצעירים שחיים שם, כמו ספורט, הליכות, אולם גם מפגשים עם מוסדות אחרים, למשל: החברה למקרא ובית הילדים הצרפתי.

לאחרונה נערכה חניכה בתקופתו של האחראי הקודם של הבית, האח הפרנציסקאני עימאד רופאל: שיפוץ הקפלה, עם ציורים של האמן המקומי אנטוניוס עוון, שזכה לכותר  "המשפחה השמימית". "לפני כן היה זה חדר שהיה בשימוש למטרות מגוונות", אמר האח סנדרו, "הצעירים יכלו להשתמש בו למפגשים או ללימוד, בשעה שכעת הוא מיועד לקפלה עבור תפילה וסעודת האדון. כשמדברים על משפחות, אני רוצה להזכיר שלפי דעתי קיומו של מקום זה הינו בסיסי משום שמכאן אנו לוקחים את הכח להיות משפחה".

לאחרונה, עמוד הפייסבוק החל גם להתפרסם גם בשפה הערבית: בעמוד זה, ומעל לכל כל המפגשים החינוכיים המוצעים לצעירים מדווחים. "עלינו לעבוד על כיצד תמיד עלינו להיות דוגמא", מסיים האח סנדרו את דבריו, "אולם לחיות כאן אינו רק ללמוד: הרבה חום והרבה אהבה שיש להעניק, ולרוב הם אלו שחסרים!"

 

ג'ובאני מלספינה