ביקור קהילתי ל-צור ול-דיר מימאס

בתאריך ה-30 בנובמבר, החלה תקופת הציפייה, והגיע העת להתכונן לקראת חג המולד, האח מארון באסיל, מהמסדר של האבות הקאפוצינים, הגיע מוקדם בבוקר לבירות על מנת לבקר ב-צור (לבנון) וב-דיר מימאס. בהתאם להחלטת הקוסטודיה, לאחר חג המולד, האח ג’וזף קוסטנטין – החתום מטה! - יהיה אחראי לשתי קהילות אלו וביקור זה יאפשר לי להבין את המצב שם. הכרתי את הקהילה הקטנה מאד של דיר מימאס היטב, עקב שירותי שם משך 15 שנים, כשרק הכרתי את המנזר בעיר העתיקה של צור, ששם נהגתי לבקר את האח לוקה, שהפך אחר כך לכהן הדת ומנהל בית -הספר הקטן ששם. המסע ל-צור ערך כמעט כשעה, במזג אוויר מצוין. האב באסיל הראה לי את המתחם שמסביב, את המנזר ואת בית הספר. בהתייחס למבנים באזור, הנזק מהמלחמה בשנת 2006 תוקן בסיוע של האמירות של קטר. ישנם עדיין תיקונים ושיפוצים לבצע. המנזר הקטן שופץ ע"י האחים הקאפוצינים.

סעודת האדון [מיסה בלעז] נערכה בשעה 08:30 בנוכחות של קבוצת מתפללים קטנה. הנוצרים הולכים לכנסיות שלהם, כל אחד בהתאם לפולחן שלהם.

לאחר סעודת האדון, שבנו לנסוע ולהגיע ל-דיר מימאס, כשעה משם. סעודת האדון [מיסה] נערכה ב-11:00 גם שם נכחו מעט מתפללים, אולי משום שהבישוף היווני-קתולי ערך את יום השנה לרגל מותו של כהן הדת המלכיתי, האב סאמיר, לפני חצי שנה.

יחד עם האח מארון, ביקרנו במנזר הקטן ששוקם ע"י האבות הקאפוצינים, לאחר שסבל מנזק במהלך המלחמה בשנת 2006.

לפני שחזרנו בחזרה מהמסע, נסענו לבקר מספר משפחות שהיו בתקופת אבל והם נראו שמחים למדי מביקורנו.

שבנו לביירות בשעה 1, כל אחד למנזר שלו. היה זה הקשר הראשון לאחר היעדרות של שש שנים; הילדים גדלו, ומצאתי כי הכפר של דיר מימאס נראה טוב יותר.

לא יכולתי לפגוש הרבה אנשים, אולם כולי תקווה שבביקור הבא, אפגש עם אנשי הקהילה על מנת לחלוק את בעיותיהם ולדון עליהם יחדיו.

האח הפרנציסקאני ג’וזף קוסטנטין