עין כרם, הממוקמת רק מספר קילומטרים ספורים מירושלים, הינו הכפר שבו, לפי המסורת, היה ביתו של זכריה ואשתו חנה (אליזבט). היה זה היכן שיוחנן המטביל נולד והיכן שמרים – לאחר הבשורה מאת המלאך – הלכה על מנת לבקר את בת דודתה ההרה ולהלל את האל; "רבות עשה אל שדי עבורי וקדוש שמו".
המילים של דברי ההלל "מאניפיקט" - מתורגמות לשפות רבות – מכסות את הקיר המקיף את החצר של המקום הקדוש של הביקור, ומתוארך לשנת 1939 ותוכנן ע"י הארכיטקט האיטלקי אנטוניו ברלוצי. בתקופה הביזנטית היתה קפלה אשר היתה מוקדשת ליוחנן המטביל אשר נמלט מהטבח של החפים מפשע, שהיתה שם. האבן שעליה – לפי הדיווח של הבשורה של יעקב הקדוש – יוחנן המטביל הצעיר הוסתר שם וניצל ע"י מלאך ואבן זו נשמרת עד ימינו אלו בקריפטה ויוצרת את הקומה התחתונה של המקום הקדוש. לאחר ההרס לאחר כיבוש הערבי, בתקופת הצלבנים, הקפלה נבנתה מחדש והיא נהפכה לקריפטה ולמבנה גדול של בזיליקה שעמד עליו. אזור זה, שוב נהרס ונזנח, ונגאל ע"י הפרנציסקאנים בשנת 1679. כאן, בבוקר של יום שלישי ה-321 במאי, האב הקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, ערך את סעודת האדון הטקסית אשר חגגה את המפגש שבין המדונה [מרים הבתולה] וחנה.
"חיינו הינם מאוכלסים ע"י הישועה", הזכיר הקוסטוד בדרשתו, "משום שהאל בחר בפשטות לבוא אלינו. חנה ומרים הינן שתי נשים אשר הגשימו זאת והכירו את זה זו בזו. הם הכירו בכך שסיפורן ימשוך תשומת לב מהאל וכי האל התבונן והעניק חיים היכן שלא ניתן היה להביא חיים חדשים אל העולם. ספר הבשורה מגשים זאת בנוכחות של האל בחיי האדם שלא יכול להתקיים מחוץ למערכת אנושית משום שאנו זקוקים לאחר על מנת להכיר את האל במעברו."
במהלך הטקס, נכחו המועמדים בקרב האחים הפרנציסקאנים לתפקיד של לקטורים ושל אקוליטים ; הראשונים קיבלו כשי את הספר של כתבי הקודש והאחרונים – אלו אשר תפקידם יהיה בשירות המזבח – גביע טקסי.
טקסט – מאת סרנה פיציריאלו
תמונות – מרקו גבסו
המילים של דברי ההלל "מאניפיקט" - מתורגמות לשפות רבות – מכסות את הקיר המקיף את החצר של המקום הקדוש של הביקור, ומתוארך לשנת 1939 ותוכנן ע"י הארכיטקט האיטלקי אנטוניו ברלוצי. בתקופה הביזנטית היתה קפלה אשר היתה מוקדשת ליוחנן המטביל אשר נמלט מהטבח של החפים מפשע, שהיתה שם. האבן שעליה – לפי הדיווח של הבשורה של יעקב הקדוש – יוחנן המטביל הצעיר הוסתר שם וניצל ע"י מלאך ואבן זו נשמרת עד ימינו אלו בקריפטה ויוצרת את הקומה התחתונה של המקום הקדוש. לאחר ההרס לאחר כיבוש הערבי, בתקופת הצלבנים, הקפלה נבנתה מחדש והיא נהפכה לקריפטה ולמבנה גדול של בזיליקה שעמד עליו. אזור זה, שוב נהרס ונזנח, ונגאל ע"י הפרנציסקאנים בשנת 1679. כאן, בבוקר של יום שלישי ה-321 במאי, האב הקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, ערך את סעודת האדון הטקסית אשר חגגה את המפגש שבין המדונה [מרים הבתולה] וחנה.
"חיינו הינם מאוכלסים ע"י הישועה", הזכיר הקוסטוד בדרשתו, "משום שהאל בחר בפשטות לבוא אלינו. חנה ומרים הינן שתי נשים אשר הגשימו זאת והכירו את זה זו בזו. הם הכירו בכך שסיפורן ימשוך תשומת לב מהאל וכי האל התבונן והעניק חיים היכן שלא ניתן היה להביא חיים חדשים אל העולם. ספר הבשורה מגשים זאת בנוכחות של האל בחיי האדם שלא יכול להתקיים מחוץ למערכת אנושית משום שאנו זקוקים לאחר על מנת להכיר את האל במעברו."
במהלך הטקס, נכחו המועמדים בקרב האחים הפרנציסקאנים לתפקיד של לקטורים ושל אקוליטים ; הראשונים קיבלו כשי את הספר של כתבי הקודש והאחרונים – אלו אשר תפקידם יהיה בשירות המזבח – גביע טקסי.
טקסט – מאת סרנה פיציריאלו
תמונות – מרקו גבסו