במאה ה-18 בסביבות נפולי, ליד סלע גדוח, ישנם תריסר דמויות חרוטות. בלב הסלע, כשישנה אינטימיות באסם, ובן האלוהים רק נולד!. זהו מעין אנכרוניזם המזכיר באופן אוניברסאלי את הרז של ההתעברות הטהורה.
יום שישי, ה-28 בנובמבר – במהלך ברכה של הסצנה הנפוליטנית המסורתית של המולד, נכח בכניסה לקוריה מוניסיוור פרנצסקו ינון, המנהל של המכון הגבוה למדעי הדת של נולה (איטליה), והוא אשר הסביר לכולם מסורת זו.
יחד עם האח סרג'יו, מזכיר של ארץ הקודש, החוויה של העיצוב האיטלקי הגיע למימוש וביטוי של המולד במנזר של סאן סלבטורה.
"הקריב הנפוליטני תמיד מלא באנשים, תמיד מגוון ושונה מהאחר, עדות קונקרטית של האל בנצרות. (...) הוא אינו רוצה אנשים ללא הכוונה. הוא אוהב כל אחד מאיתנו באהבה מיוחדת. עבורו, כל אדם הוא ייחודי."
קריב זה, למעשה, מתאר אנשים מכל צבע ומכל רקע חברתי. ישנו למשל סוחר הדגים, שנמצא מאחורי השולחן שלו והוא עמוס במוצרים, ריאליסטי יותר ביחס לטבע; אמא מניקה את תינוקה במרפסת אלגנטית, הצופה על הכפר; מוסיקאים שהצבע נותן להם אווירה של חג; יצרן של תופים, עם חישוקי עץ מסביב לצווארו, ואפילו גם איש שאוכל ספגטי וזולל באצבעותיו ברעבתנות את האוכל!.
מבלי לשכוח את הדמויות ההכרחיות, המלכים מהמזרח וראשם מקושט, הרועים עם הכבשים על כתפיהם ולבסוף – שבעה מלאכים עם כנפיים המקיפים את המשפחה הקדושה, נפגשים בפעם הראשונה.
מונסיניור פרנצסקו ינון הזכיר כי "כשקריב נוצר, לא על מנת לשמש כתמונה, או על מנת לקרוא כספר, אלא לבקר כמו הרועים בערב שלך חג מולד, שבאו וראו". בכל מקרה, אין זה קשה להתרשם מאד מהמגוון הרחב של צבעים ובדים, שטופלו עד לפרט הקטן ביותר – מכובעים ועד קצה הנעל, נתלים ממנורות, ואף מכסים את הרצפה. "מעולם לא ראיתי [קריב] כה יפה", לחשה הנזירה מרי, פרנציסקאנית, שבמקורה ממלטה.
יש לזכור כי המולד הינו רגע מרכזי בדבקות הפרנציסקאנית.
היה זה ב-1223, כשפרנסיס הקדוש מאסיזי, היה לו רעיון ליצור בגרציו (איטליה) את הסצנה הראשונה החיה של המולד.
"בשנים הקודמות, בכנסיה של סאן סלבטורה, היה לנו רק קריב קטן – הצהיר האח סרג'יו – ביוזמת הארגון בעד ארץ הקודש. השנה במהלך תקופת הציפייה, הקוסטודיה רוצה להזמין את כל הנוצרים בירושלים להיאסף כאן. הקריב נוצר גם עבור העניים שאין להם אמצעים להשיג קריב כה יפה."
יצירה זו של קריב בוצעה בשנת 2014 ע"י משפחה מנפולי, משפחת סקבטולה, בייחוד עבור הקוסטודיה של ארץ הקודש. זהו מעין מבחן לאמנים אלו: הם סיפקו את הקריב למלך ספרד. הגוף של הדמויות נוצר מקש וחוטים, הראש והזרועות והידיים מאריחי טרה קוטה, העיניים מזכוכית. הדמות של יוסף הקדוש, שזכתה לטיפול מיוחד נוצרה עם זקן אולם ללא שפם. המזכיר של ארץ הקודש ביקש שהם יוסיפו את השפם על מנת לכבד את המסורת המקומית.
רבים היו עדים לברכה של הקריב מנפולי ע"י הקוסטוד של ארץ הקודש, פיירבטיסטה פיצהבלה.
בסיום הטקס הזמרים הצעירים של מאניפיקאט בידרו את הקהל עם מזמורי חג מולד מסורתיים. טעם של המולד בערב של תקופת הציפייה.
מלין לה-פריו
יום שישי, ה-28 בנובמבר – במהלך ברכה של הסצנה הנפוליטנית המסורתית של המולד, נכח בכניסה לקוריה מוניסיוור פרנצסקו ינון, המנהל של המכון הגבוה למדעי הדת של נולה (איטליה), והוא אשר הסביר לכולם מסורת זו.
יחד עם האח סרג'יו, מזכיר של ארץ הקודש, החוויה של העיצוב האיטלקי הגיע למימוש וביטוי של המולד במנזר של סאן סלבטורה.
"הקריב הנפוליטני תמיד מלא באנשים, תמיד מגוון ושונה מהאחר, עדות קונקרטית של האל בנצרות. (...) הוא אינו רוצה אנשים ללא הכוונה. הוא אוהב כל אחד מאיתנו באהבה מיוחדת. עבורו, כל אדם הוא ייחודי."
קריב זה, למעשה, מתאר אנשים מכל צבע ומכל רקע חברתי. ישנו למשל סוחר הדגים, שנמצא מאחורי השולחן שלו והוא עמוס במוצרים, ריאליסטי יותר ביחס לטבע; אמא מניקה את תינוקה במרפסת אלגנטית, הצופה על הכפר; מוסיקאים שהצבע נותן להם אווירה של חג; יצרן של תופים, עם חישוקי עץ מסביב לצווארו, ואפילו גם איש שאוכל ספגטי וזולל באצבעותיו ברעבתנות את האוכל!.
מבלי לשכוח את הדמויות ההכרחיות, המלכים מהמזרח וראשם מקושט, הרועים עם הכבשים על כתפיהם ולבסוף – שבעה מלאכים עם כנפיים המקיפים את המשפחה הקדושה, נפגשים בפעם הראשונה.
מונסיניור פרנצסקו ינון הזכיר כי "כשקריב נוצר, לא על מנת לשמש כתמונה, או על מנת לקרוא כספר, אלא לבקר כמו הרועים בערב שלך חג מולד, שבאו וראו". בכל מקרה, אין זה קשה להתרשם מאד מהמגוון הרחב של צבעים ובדים, שטופלו עד לפרט הקטן ביותר – מכובעים ועד קצה הנעל, נתלים ממנורות, ואף מכסים את הרצפה. "מעולם לא ראיתי [קריב] כה יפה", לחשה הנזירה מרי, פרנציסקאנית, שבמקורה ממלטה.
יש לזכור כי המולד הינו רגע מרכזי בדבקות הפרנציסקאנית.
היה זה ב-1223, כשפרנסיס הקדוש מאסיזי, היה לו רעיון ליצור בגרציו (איטליה) את הסצנה הראשונה החיה של המולד.
"בשנים הקודמות, בכנסיה של סאן סלבטורה, היה לנו רק קריב קטן – הצהיר האח סרג'יו – ביוזמת הארגון בעד ארץ הקודש. השנה במהלך תקופת הציפייה, הקוסטודיה רוצה להזמין את כל הנוצרים בירושלים להיאסף כאן. הקריב נוצר גם עבור העניים שאין להם אמצעים להשיג קריב כה יפה."
יצירה זו של קריב בוצעה בשנת 2014 ע"י משפחה מנפולי, משפחת סקבטולה, בייחוד עבור הקוסטודיה של ארץ הקודש. זהו מעין מבחן לאמנים אלו: הם סיפקו את הקריב למלך ספרד. הגוף של הדמויות נוצר מקש וחוטים, הראש והזרועות והידיים מאריחי טרה קוטה, העיניים מזכוכית. הדמות של יוסף הקדוש, שזכתה לטיפול מיוחד נוצרה עם זקן אולם ללא שפם. המזכיר של ארץ הקודש ביקש שהם יוסיפו את השפם על מנת לכבד את המסורת המקומית.
רבים היו עדים לברכה של הקריב מנפולי ע"י הקוסטוד של ארץ הקודש, פיירבטיסטה פיצהבלה.
בסיום הטקס הזמרים הצעירים של מאניפיקאט בידרו את הקהל עם מזמורי חג מולד מסורתיים. טעם של המולד בערב של תקופת הציפייה.
מלין לה-פריו