ביום רביעי, ה-2 במרץ, העלייה לרגל השנייה של הפרנציסקאנים התקיימה, בעקבות ישוע המשיח. לאחר הביקור ב-דומינוס פלוויט [האדון בכה], היה זה תורה של כנסית גת שמנים לקבל את התפילות של המאמינים המקומיים ושל עולי הרגל מכל העולם.
באחר צהריים שלו ורגוע בהר הזיתים, הנקהלים החלו להגיע אט אט והגיעו למקום הקדוש של הפרנציסקאנים על מנת לתפוס את מקומם בבזיליקה הנפלאה. סעודת האדון כמעט והחלה. סעודת האדון נערכה על ידי האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ.
המקרא מספר הבשורה לפי מתי 26 פסוק 39 ("אבי, אם יוכל להיות תעבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך"). האח הפרנציסקאני פרידריך מנס בדרשה שלו העמיק את ההרהור אודות עמוד זה. הוא ציטט את המכתב האפיפיורי מאת יוחנן פאולוס השני, "דוייאס אין מיזאקורדיה", אשר עוסק ביעד המשיחי וברחמים.
"האחד שעשה טוב וריפא", "רפא כל מחלה וחולי וכעת משקף את הרחמים האופטימאליים ומבקש רחמים, כשהוא נעצר, מנוצל, נידון, נלעג, לובש כתר של קוצים, כשממוסמר לצלב ומת תוך ייסורים וסבל. דווקא אז הוא ראוי לרחמים מהאנשים שלהם עשה טוב וחסד והוא אינו מקבלו" (דיוואס, כרך 7, 71-73).
"ישוע הינו העבד הסובל. הוא בא לשרת, לא לקבל שירות. סבלו הינו הצלה לעולם. סבל אינו דבר מה אבסורדי; הוא יכול לתרום לישועה של העולם", המשיך האח מנס, לפני שציטט את בלייס פסקל. "ישוע יהיה הסבל עד קץ העולם. אסור לנו לישון עד שזמנו להגיע יבוא. ישועה תנתן לאנשים [שלא ישנו] והוא לא זכה לחמלה. הנחמו שלא חיפשתם אותי אם לא מצאתם אותי. אני תמיד חושב עליך בסבלי, טיפת דם זו הינה עבורך."
"סבלו של ישוע הינה מציאות עכשווית עבור הנוצרים במזרח התיכון", הסביר המטיף. עבורם גם זוהי גם תפילת ערבית לקראת הלילה של העולם. אולם לאחר השפלה זו תבוא התקומה."
N.H.
באחר צהריים שלו ורגוע בהר הזיתים, הנקהלים החלו להגיע אט אט והגיעו למקום הקדוש של הפרנציסקאנים על מנת לתפוס את מקומם בבזיליקה הנפלאה. סעודת האדון כמעט והחלה. סעודת האדון נערכה על ידי האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ.
המקרא מספר הבשורה לפי מתי 26 פסוק 39 ("אבי, אם יוכל להיות תעבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך"). האח הפרנציסקאני פרידריך מנס בדרשה שלו העמיק את ההרהור אודות עמוד זה. הוא ציטט את המכתב האפיפיורי מאת יוחנן פאולוס השני, "דוייאס אין מיזאקורדיה", אשר עוסק ביעד המשיחי וברחמים.
"האחד שעשה טוב וריפא", "רפא כל מחלה וחולי וכעת משקף את הרחמים האופטימאליים ומבקש רחמים, כשהוא נעצר, מנוצל, נידון, נלעג, לובש כתר של קוצים, כשממוסמר לצלב ומת תוך ייסורים וסבל. דווקא אז הוא ראוי לרחמים מהאנשים שלהם עשה טוב וחסד והוא אינו מקבלו" (דיוואס, כרך 7, 71-73).
"ישוע הינו העבד הסובל. הוא בא לשרת, לא לקבל שירות. סבלו הינו הצלה לעולם. סבל אינו דבר מה אבסורדי; הוא יכול לתרום לישועה של העולם", המשיך האח מנס, לפני שציטט את בלייס פסקל. "ישוע יהיה הסבל עד קץ העולם. אסור לנו לישון עד שזמנו להגיע יבוא. ישועה תנתן לאנשים [שלא ישנו] והוא לא זכה לחמלה. הנחמו שלא חיפשתם אותי אם לא מצאתם אותי. אני תמיד חושב עליך בסבלי, טיפת דם זו הינה עבורך."
"סבלו של ישוע הינה מציאות עכשווית עבור הנוצרים במזרח התיכון", הסביר המטיף. עבורם גם זוהי גם תפילת ערבית לקראת הלילה של העולם. אולם לאחר השפלה זו תבוא התקומה."
N.H.