מסע לירדן, פלסטין וישראל לזכרו של האב מיקלה פיצירילו, חוקר התנ"ך הידוע והארכיאולוג של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא (סטודיום ביבליקום פרנציסקנום) של הקוסטודיה של ארץ הקודש, אשר נפטר לאחרונה: "בעקבותיו של האב מיקלה פיצירילו". מועצת העיר של מונטה ורצי, שנתיים לאחר מותו של האב מיקלה פיצירילו, רצתה לזכור אותו ע"י ארגון מסע "בעקבותיו", בשיתוף פעולה עם המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שבירושלים, ועם הארגון לטובת ארץ הקודש, וה- של הקוסטודיה של ארץ הקודש. NGO
האב פיצירילו הפך לידוע בכל העולם בייחוד עקב פעילותו כארכיאולוג בכל הקשור לחפירות שבהר נבו, שבירדן. חייו, אשר הגיעו אל קיצם ב-28 לאוקטובר 2008, אופיינו ע"י מחוייבות מתמשכת למחקר היסטורי וארכיאולוגי אשר הפך אותו למקור התייחסות לכל מלומד שעסק בארץ הקודש. הוא היה ליורש של המסורת הפרנציסקאנית בתחום של ה"פלסטינולוגיה" , שזוהתה עם דמויות כמו האב בלרמינו בגטי והאב וירג’יליו קורבו. שימוש באמצעים מודרניים אפשרו לו להביא לתשומת הלב של העולם הן את הנושאים הקשורים למחקריו, שבוצעו בשטח ישראלי-פלסטינאי מיוסר זה,והן את החפירות שלו, שתמיד הניבו תוצאות חד משמעיות, והעלו את סף ההתלהבות והמעורבות של מספר רב של עמיתים, הן צעירים והן אנשי מקצוע.. הוא פתח בתי ספר לשחזור ביריחו וב-מדבא ויכול היה להשיג את תמיכת המוסדות ומימון מחקרי למחקריו וללימודים. הוא היה רגוע ושלו כשדיבר עם פוליטיקאים או עם בדואים מהמדבר. תודות לשיתוף הפעולה עם מספר מו"לים, כמו סאן פאולו, ספרי ג’אקה, וולר –אדיציונה דוהוניאן, הוא הותיר אחריו כמות אדירה של עבודה של פרסומים רבים ממש כמו החפירות הרבות שערך.
עבור מונטה ורצי, האב מיקלה לא היה רק ארכיאולוג "גדול" של ארץ הקודש: הוא היה חבר של כל הקהילה. עם חבריו והחום שלהם, הוא עזר ותמך במיזם של ערים תאומות בין מונטה ורצי, פראטו ווקיו והעיר בית לחם. ראש העיר, ג’ורג’יו ולנטיני, בהזכירו את האב מיקלה אמר: "האיש היה איש של אבנים ושל אמונה, מותו יעודד אותנו עוד יותר לקדם ערכים אלו של שלום ושל סולידאריות בין העמים כמו גם לקיים את ההבטחות שנעשו במסגרת ערים תאומות".
http://www.proterrasancta.org/viagg...
האב פיצירילו הפך לידוע בכל העולם בייחוד עקב פעילותו כארכיאולוג בכל הקשור לחפירות שבהר נבו, שבירדן. חייו, אשר הגיעו אל קיצם ב-28 לאוקטובר 2008, אופיינו ע"י מחוייבות מתמשכת למחקר היסטורי וארכיאולוגי אשר הפך אותו למקור התייחסות לכל מלומד שעסק בארץ הקודש. הוא היה ליורש של המסורת הפרנציסקאנית בתחום של ה"פלסטינולוגיה" , שזוהתה עם דמויות כמו האב בלרמינו בגטי והאב וירג’יליו קורבו. שימוש באמצעים מודרניים אפשרו לו להביא לתשומת הלב של העולם הן את הנושאים הקשורים למחקריו, שבוצעו בשטח ישראלי-פלסטינאי מיוסר זה,והן את החפירות שלו, שתמיד הניבו תוצאות חד משמעיות, והעלו את סף ההתלהבות והמעורבות של מספר רב של עמיתים, הן צעירים והן אנשי מקצוע.. הוא פתח בתי ספר לשחזור ביריחו וב-מדבא ויכול היה להשיג את תמיכת המוסדות ומימון מחקרי למחקריו וללימודים. הוא היה רגוע ושלו כשדיבר עם פוליטיקאים או עם בדואים מהמדבר. תודות לשיתוף הפעולה עם מספר מו"לים, כמו סאן פאולו, ספרי ג’אקה, וולר –אדיציונה דוהוניאן, הוא הותיר אחריו כמות אדירה של עבודה של פרסומים רבים ממש כמו החפירות הרבות שערך.
עבור מונטה ורצי, האב מיקלה לא היה רק ארכיאולוג "גדול" של ארץ הקודש: הוא היה חבר של כל הקהילה. עם חבריו והחום שלהם, הוא עזר ותמך במיזם של ערים תאומות בין מונטה ורצי, פראטו ווקיו והעיר בית לחם. ראש העיר, ג’ורג’יו ולנטיני, בהזכירו את האב מיקלה אמר: "האיש היה איש של אבנים ושל אמונה, מותו יעודד אותנו עוד יותר לקדם ערכים אלו של שלום ושל סולידאריות בין העמים כמו גם לקיים את ההבטחות שנעשו במסגרת ערים תאומות".
http://www.proterrasancta.org/viagg...