במקומות של הייסורים של ישוע: עלייה לרגל ל-דומינוס פלוויט [האדון בכה]

להיות בארץ הקודש  במהלך התקופה של צום הארבעים משמעה אפשרות לזכור את הייסורים של ישוע בדיוק באותם המקומות שבהם מתוארים האפיזודות של ספרי הבשורה. כל שנה, הפרנציסקאנים של ארץ הקודש חוגגים, בשם הכנסייה כולה, את סעודת האדון  במקומות  שבהם רגעי הייסורים של ישוע המשיח התרחשו. זוהי מסורת שמתוארכת במאות הראשונות של העידן הנוצרי. מקום העצירה שראשונה של העלייה לרגל בתקופת צום הארבעים זו היתה ב-3 במרץ בדומינוס פלוויט [האדון בכה], שממוקם בהר הזיתים שבירושלים.

המקום הקדוש הינו, לפי המסורת, המקום שבו ישוע, במהלך הכניסה של הניצחון שלו אל ירושלים, התבונן על ירושלים מלמעלה, ובכה וניבא את חורבנה: "לו ידעת גם את בעוד יומך הזה את דרך שלומך ועתה נסתר מעיניך [...] אשר לא ידעת את פקודתך." (ספר הבשורה לפי לוקאס, י"ט:41-44).

סעודת האדון נערכה על ידי האח הפרנציסקאני דונאנציאנו פרדס, האחראי על הסטודנטים שבמנזר של סאן סלבטורה שבירושלים, עם השתתפות של אחים פרנציסקאנים נוספים ועם מעט נזירות, כמו גם  האחראי של המנזר של דומינוס פלוויט, האח סבסטיאנו אקלימס.

הדרשה נערכה על ידי האב לוקאש פופקו, איש דת מהמסדר הדי מניקני ומרצה בבית הספר הצרפתי למקרא ולארכיאולוגיה [אקול ביבליק] שבירושלים, שנבחר כמטיף עבור כל תקופת צום הארבעים במסגרת העלייה לרגל למקומות של הייסורים בארץ הקודש. האח לוקאש פופקו, החל מהבכי של ישוע, שעל בסיס זאת המקום הקדוש קיבל את שמו ("דומינוס פלוויט" בלטינית משמעו "האדון בכה") ולו משמעות של מעשה זה: "האל מזמין אותנו לקחת חלק בבכי זה אשר, כמו כל רגש אחר שמבוטא, יש לו מטלה של שינוי של דבר מה, שינוי של חיינו ולגרום לנו לבחור כיוון אחר." לפי המטיף, בכיו של ישוע הוא השער להבין את הצלב של ישוע, אשר היה להבט האנושי של המסר של האהבה, משום שכל מי שבוכה, אוהב וכשמבינים את הסיבה לבכי, הם מבינים היכן נמצא ליבם. "היום ישוע בוכה עלינו", אמר, "אנו העיר הזאת,, אולם הבשורות הטובות עבורנו הינן אהבתו [של ישוע]."

הזכרון הראשון של מקום קדוש זה במקום שבו ישוע בכה מתוארך במאה ה-13 או תחילת המאה ה-14. המוסלמים הפכו אותו למסגד מתוך כבוד של ישוע המנצח ורק החל משנת 1891 הקוסטודיה רכשה את שטח האדמה בסמוך להריסות של המסגד הזה. המקום הקדוש של ימינו אלה של דומינוס פלוויט נחנך בשנת 1956, כשנבנה על ידי הארכיטקט האיטלקי אנטוניו ברלוצי על הריסות המסגד מהתקופה הביזנטית (מאה 7-8). הגג של הכנסייה הינו בצורה של דמעה, כשהכוונה הינה להזכיר את בכיו של ישוע.

 

ביאטריס גוארארה




 

"Pilgrimages to the Origin of the Shrines of the Holy Land"

Watch the first episode of the Christian Media Center series, dedicated to the Shrine of Dominus Flevit