ביום רביעי הקדוש, הקוסטודיה, ממשיכה את ההתקדמות לעבר ה-טרידום של הפסחא ע"י ההיאספות בגת שמנים על מנת להאזין שוב לשירת הייסורים (הפסיון, בלעז).
פעמוני הבזיליקה צלצלו כשהמאמינים הגיעו, הולכים בגן הזיתים שבצל הבזיליקה בצידי ומקדמת האבן המנציחה לא רק את תפילתו של ישוע וייסוריו, אלא גם את הציות של רצונו לרצונו של האב [האל], כפי שהוזכר במהלך סעודת האדון.
סעודת האדון נערכה ע"י האח מרסלו ציצינלי, האח האחראי על הטקסים בקוסטודיה יחד עם סגן הקוסטוד, האח ארטמיו ויטורס, והמבקר הקנוני, האח רנטו ברטה; אליהם הצטרפו כ-30 כהני דת, מספר גדול של אחים פרנציסקאנים וכ-100 מאמינים מקומיים ועולי רגל. במהלך השירה של הייסורים לפי ספר הבשורה של לוקאס, לאחר שהקורא הזכיר את ייסוריו של ישוע,הוא שב לאבן ונישק אותה.
החסד המיוחד של המקומות הקדושים במהלך השבוע הגדול [או: השבוע הקדוש] מאפשר להנציח את אירועי הייסורים באותם המקומות שבהם הם התרחשו. החסד הניתן לתפילת האדם יש לו משקל מיוחד. המעשה של מתן כבוד לאבן במקום הקדוש בוצע בדממה גם ע"י מספר אחים פרנציסקאנים ועולי רגל בתום האירוע הדתי.
העלייה לרגל לגת שמנים אפילו חשובה יותר משום שביום חמישי הקדוש, רוב היום מוקדש לסעודת האדון המנציחה את ייסוד ההוחדה [אוכריסטיה, בלעז], אשר נחוגה עם הפטריארך ועם מספר רב של כהני דת בכנסיית הקבר ולאחר מכן אחי הצהריים עם עליה לרגל לחדר הסעודה האחרונה.
רק עד יום חמישי הקדוש בערב הכנסייה של ירושלים שוב חוזרת לגת שמנים לשעה הקדוש. השעה הקדושה תשודר בשידור חי במספר תחנות רדיו נוצריות וגם באינטרנט בשעה 9 (זמן ירושלים), תודות למרכז המדיה הפרנציסקאני – לחץ כאן – "מרכז המדיה הפרנציסקאני – שידור ישיר"
עם סיום האירוע, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה יצאו לתהלוכה לכנסיית הקבר, היכן שהאחווה של המקום הקדוש המתינה להם לליטורגיה נוספת,הפעם לפני העמוד של ההצלפה, אשר בסמוך לקיר של הקפלה של הסקרמנט הקדוש, הידוע כ"הקפלה של ההתגלות".
הערצה זו הינה מסורת עתיקת יומין. עולה רגל מהמאה הרביעית, אגריה שמו, מזכיר אותה אולם בחדר הסעודה האחרונה. במאה ה-14, הפרנציסקאנים העבירו את העמודה כנסיית הקבר, היכן שההערצה היתה בתהלוכה יומית של האחווה.
בשעות אחר הצהריים האחים הפרנציסקאנים יתאספו שוב בכנסיית הקבר לטקס של החשיכה. לאחר ארבעים ימים של תקופת צום הארבעים, הם יתכוננו לחוויה של ה-טרידום בצפייה שמחה לחג הפסחא.
See also the Franciscan Media Center video – click here
פעמוני הבזיליקה צלצלו כשהמאמינים הגיעו, הולכים בגן הזיתים שבצל הבזיליקה בצידי ומקדמת האבן המנציחה לא רק את תפילתו של ישוע וייסוריו, אלא גם את הציות של רצונו לרצונו של האב [האל], כפי שהוזכר במהלך סעודת האדון.
סעודת האדון נערכה ע"י האח מרסלו ציצינלי, האח האחראי על הטקסים בקוסטודיה יחד עם סגן הקוסטוד, האח ארטמיו ויטורס, והמבקר הקנוני, האח רנטו ברטה; אליהם הצטרפו כ-30 כהני דת, מספר גדול של אחים פרנציסקאנים וכ-100 מאמינים מקומיים ועולי רגל. במהלך השירה של הייסורים לפי ספר הבשורה של לוקאס, לאחר שהקורא הזכיר את ייסוריו של ישוע,הוא שב לאבן ונישק אותה.
החסד המיוחד של המקומות הקדושים במהלך השבוע הגדול [או: השבוע הקדוש] מאפשר להנציח את אירועי הייסורים באותם המקומות שבהם הם התרחשו. החסד הניתן לתפילת האדם יש לו משקל מיוחד. המעשה של מתן כבוד לאבן במקום הקדוש בוצע בדממה גם ע"י מספר אחים פרנציסקאנים ועולי רגל בתום האירוע הדתי.
העלייה לרגל לגת שמנים אפילו חשובה יותר משום שביום חמישי הקדוש, רוב היום מוקדש לסעודת האדון המנציחה את ייסוד ההוחדה [אוכריסטיה, בלעז], אשר נחוגה עם הפטריארך ועם מספר רב של כהני דת בכנסיית הקבר ולאחר מכן אחי הצהריים עם עליה לרגל לחדר הסעודה האחרונה.
רק עד יום חמישי הקדוש בערב הכנסייה של ירושלים שוב חוזרת לגת שמנים לשעה הקדוש. השעה הקדושה תשודר בשידור חי במספר תחנות רדיו נוצריות וגם באינטרנט בשעה 9 (זמן ירושלים), תודות למרכז המדיה הפרנציסקאני – לחץ כאן – "מרכז המדיה הפרנציסקאני – שידור ישיר"
עם סיום האירוע, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה יצאו לתהלוכה לכנסיית הקבר, היכן שהאחווה של המקום הקדוש המתינה להם לליטורגיה נוספת,הפעם לפני העמוד של ההצלפה, אשר בסמוך לקיר של הקפלה של הסקרמנט הקדוש, הידוע כ"הקפלה של ההתגלות".
הערצה זו הינה מסורת עתיקת יומין. עולה רגל מהמאה הרביעית, אגריה שמו, מזכיר אותה אולם בחדר הסעודה האחרונה. במאה ה-14, הפרנציסקאנים העבירו את העמודה כנסיית הקבר, היכן שההערצה היתה בתהלוכה יומית של האחווה.
בשעות אחר הצהריים האחים הפרנציסקאנים יתאספו שוב בכנסיית הקבר לטקס של החשיכה. לאחר ארבעים ימים של תקופת צום הארבעים, הם יתכוננו לחוויה של ה-טרידום בצפייה שמחה לחג הפסחא.
See also the Franciscan Media Center video – click here