מאז המאות הראשונות של הכנסייה, הנוצרים חוגגים את העלייה השמיימה של מרים בהתאם למסורת אפוקליפטית שמקורה בדוגמה של הכנסייה המזרחית ואשר אוששה מחדש ע"י האפיפיור פיוס ה-12 ב-1950. אירוע זה מנציח את עליית גופה של הבתולה המבורכת מרים נחוג בארץ הקודש לרגלי הר הזיתים. יום החג מתחיל בליל שימורים הכולל תפילות, ב-14 לחודש בערב, בגן המשקיף על קברה של הבתולה מרים. חייה של מרים הבתולה עולים ומתהווים מתוך המקראות המראים דרך של הגות והרהור מעמיק. עם לפידים ביד, המאמינים שרו את "אווה מריה" כשמזרח ירושלים קרובה לשעת השינה. לאחר מכן [פסל] הבתולה נישא בתהלוכה בלב הבזיליקה של גת שמנים ובושם עם קטורת. שיא האירוע היה בעבור רבים מהמאמינים, כפי שעולה רגל צרפתי צעיר אמר "אזכור כל חיי את ליל השימורים הזה. מעולם לא חשתי כה באחדות עם הנוצרים של המזרח. ה"אווה מריה" בערבית ריגש אותי!".
ב-15 באוגוסט, הקוסטוד של ארץ הקודש ערך את ההוחדה [אוכריסטיה בלעז] בבזיליקה של גת שמנים. סעודת האדון [מיסה] נערכה בשפה הערבית ובלטינית, והכוונות התמקדו לאוכלוסייה ספציפית הנרדפת במזרח התיכון. האח הפרנציסקאני פיראס חג'אזין, כהן הדת של קהילת סאן סלבטורה [קהילת ירושלים], דרש את הדרשה, והזמין את הנוכחים להתמקד בשני אלמנטים. הראשן הוא הרז של עליית גופה של מרים, רז שרבים ניסוי להסביר. האב פיראס אמר: "מדוע להיות מופתעים? לא ידוע כיצד דבר זה יכול לקרות ולמה, אלא שזהו נס." בדברו על הטוהר של מרים ועל מאבקה התמידי בין האור ובין החושך המפצל את הנשמה שלנו, הוא ציין כי מרים השיגה את הכבוד שלה ואותה דרך פתוחה לכולנו. אכן, דרכה של מרים מציבה לנו את גורלנו. דבר האל לבש בשר ומאז ישנה דרך בחיים לאור האל. "מרים יכלה להגשים ולממש את גורלה שהאל הציב לה ואשר ייעד לה", וזו הדוגמא של מרים, "אנו מקבלים להיות עצמנו בתוך תוכנית האל ואנו אומרים כן, אפילו אם לא מבינים את תוכנית האל או שחושבים כי היא גדולה מדי", סיים האב פיראס.
במערה סמוכה, המכונה "הבגידה", כל הנוכחים הוזמנו להתאסף לתפילת ערבית אחר הצהריים. בזמנו של ישוע המשיח, הנוף של הר הזיתים כלל מערות טבעיות רבות כמו זו. המאמינים שרו פרקים מספר תהילים, ויכלו לדמיין את ישוע המשיח, מוקף בשליחיו, ממתין לזמן שבו ייאסר ע"י בגידתו של יהודה איש קריות (יוחנן, י"ח, 2). המאמינים יחדיו קראו למלכה של ארץ הקודש: "אנו מתחננים אליך לראות אץ ארצך רבת החסד [..]. סלקי את החושך של השגיאות כדי שתזרח השמש של הצדק אשר יממש את ההבטחה של בנך: ליצור צאן אחד שמובל ע"י הרועה האחד."
האירוע הסתיים בתהלוכה בקריפטה של כנסיית העלייה השמיימה. בכנסייה זו, שנבנתה מעל קבר של מרים הבתולה, המאמינים שרו את "אווה מריה" של לורד ומי שיכל נגע וחיבק את האבנים של הקבר. הרגע הזה שלו חיכו כל המאמינים מתרחש רק פעם בשנה ביום זה. למעשה, מקום וכנסייה זו הינם כיום נשמרים ע"י הכנסייה היוונית אורתודוכסית והארמנית, ונמצא תחת הסדר הסטאטוס קוו.
הקוסטודיה של ארץ הקודש מבקשת להודות לכולם ולמאמינים שלקחו חלק בטקסים השונים. תודה מיוחדת הינה לקהילה של גת שמנים ולאח הממונה, האח הפרנציסקאני בניטו חוזה חוקה, והן עבור קבלת הפנים החמה שלו. מאחלים לכולם אירוע שמח של ה-15 באוגוסט –
« Assumpta est Maria in caelum, gaudent angeli, laudantes benedicunt Dominum ! »
א.ר