"סוריה תמיד היתה פסיפס של תרבויות ולא נאפשר למלחמה להרוס את זה", איששו זאת הפרנציסקאנים של הקוסטודיה שבדמשק העוזרים לאנשים העניים ביותר בכל דרך שהם יכולים
________________________________________
בכנסייה הפרנציסקאנית בסמוך ל-באב תומא (הדלת של תומאס) שבדמשק, הכיפה של הכנסייה עדיין נושאת את הסימנים והאותות של ההפגזות האחרונות. האח הפרנציסקאני בהג'ט קרקך, האח הממונה האחראי על המנזר, ניצל בנס מפיצוץ שפגע במקום הקדוש. מרכז הקהילה שאותו חולק עימו האח הפרנציסקאני אנטון לוקסה היה התחנה הראשונה של הביקור שלנו בסוריה.
מהחלונות ניתן לראות את ההרס של המלחמה שנותר בבירה הסורית, ובלילה מעת לעת, ישנן הפגזות שניתן לשמוע אותן ממרחק, בעוצמה מספקת היכולה למנוע מלהירדם. המצב, למרות הכל, השתפר באופן ניכר בהשוואה לחודשים האחרונים. בערב רוב העיר העתיקה מוארת ומי שרוצה לצאת יכול לעשות כן, ללכת, להיות עם חברים ולשתות עימם. ברחובות העתיקים של הבירה של החליפות עדיין ניתן לראות את הנפלאות של העבר. ביניהם המקומות היקרים לליבם של הנוצרים מכל העולם.
יד הזכרון של שאול הקדוש הינה תחנה חשובה נוספת במסע לעבר גילוי וחשיפת הפעילויות של הקוסטודיה של ארץ הקודש בסוריה. על דרך רומית עתיקה, במקום שבו לפי המסורת מסופר לנו על כך ששאול הקדוש נפל מסוסו (הטקסט הכתוב בלטינית – המקום שבו שאול הקדוש עבר המרת הלב), הינו אחד האזורים שנשמרים על ידי האחים הפרנציסקאנים. לפני המלחמה, סוריה היתה יעד של אלפי עולי רגל . כיום, אין אפשרות אפילו לאתר מיליון תיירים שנכנסים למדינה ולבקר בה. האחים הפרנציסקאנים נמצאים שם משך מאות שנים בשם ומטעם הכנסייה הקתולית על מנת לשמור על המקומות הקדושים בכל סוריה (כמו, למשל, מספר קילומטרים משם, המקום הקדוש של ביתו של אנאניאס הקדוש).
בנוסף לפעילות זו, האח הפרנציסקאני בהג'ט מסביר כיתד האחים הפרנציסקאנים עסוקים חלק גדול מזמנם בסיוע למי שהושפע באופן חשוך מרפא מהמלחמה. העבודה שלהם בדמשק נתמכת על ידי הארגון בעד ארץ הקודש, ארגון מלכ"ר של הקוסטודיה. "החורף תרמנו 800 מעילים לילדים שאין להם עם מה לכסות את עצמם". העוני זועק לשמיים מכל פינה בדמשק. ולמרות שהאנשים התחילו לנשום, הקשיים עימם מתמודדים רבים נותרו בעינם. [אולם] הפרנציסקאנים אינם נסוגים לאחור. "אנו תומכים בגן המקבל ילדים ממשפחות עניות וגם יזמנו מיזמים עבור אלו המתמודדים עם קשיים פסיכולוגיים קשים ביותר". האחות לולה, המנהלת את גן הילדים בסמוך למקום הקדוש של מקום המרת הלב של שאול הקדוש, משחזרת אפיזודות שהיא חוותה עם ילדים שנולדו במהלך המלחמה:
"חלק מהם מבקש מנה שנייה של חטיף של הבוקר, אבל הם לא אוכלים כלום משום שהם רוצים להביא את זה הביתה להורים, שאין להם מספיק מה לאכול. הציורים שלהם בייחוד מתארים טילים וטנקים...בגיל 4 או 5, האין הציורים שלהם צריכים להיות משהו אחר?. מי שסובל הכי הרבה אלו הם המוסלמים. "הם חיים במצב של קונפליקט תמידי כאן בסוריה", המשיך האח בהג'ט, "איננו יכולים להתחיל ולהבין זאת, להתגבר על זה, זה כמעט בלתי אפשרי והסיבה הינה שכה קשה לצאת מכל הרשע הזה". אולם עבור האח הפרנציסקאני ראימונדו גירגיס, האח הממונה האחראי על יד הזכרון של שאול הקדוש, כשמישהו בא לבקש עזרה הוא לא מבחין כלל [בין הפונים לבקש עזרה]. "אנו עוזרים לכל מי שמבקש עזרה. סוריה תמיד היתה פסיפס של תרבויות ולא נאפשר למלחמה להרוס זאת."
המודל של דו-קיום המוצע על ידי האחים הפרנציסקאנים הינה הדרך היחידה להתחיל מהתחלה כיום בארץ קרועה ושסועה על ידי שנאה ואלימות. כפי שאמר הקרדינל מריו זנארי, שגריר הוותיקן בסוריה, כשציין "פתיחות לכולם הינה כרטיס הביקור שלנו, [ו]הדרך היחידה שבה נוכל לשנות. עלינו להמשיך בכיוון זה; זוהי הדלת של הישועה. אנו מלח הארץ כאן, בארץ זו."
ניתן לסייע לפרנציסקאנים בסוריה לתת מענה לצרכים של מי שדופק על דלתותיהם בבקשה לעזרה על ידי יצירת קשר עם הארגון בעד ארץ הקודש, ארגון המלכ"ר של הקוסטודיה של ארץ הקודש.
