ביום שני ה-12 במאי, הקוריה של המנזר של סאן סלבטורה שבירושלים הינה נמקום של אירוע שכותרתו: "בדרך לפתיחה 2028". זהו שלב משמעותי במיזם של המוזיאון של ארץ הקודש, שמציין את הסיום של השלב הראשון של עבודת הבנייה. האורחים, דיפלומטים ומשלחות ממדינות אירופאיות שונות, התקבלו על ידי האח פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח איבראהים פאלטאס, סגן הקוסטוד של ארץ הקודש והאח הפרנציסקני סטפן מילוסוביץ, המנהל של המורשת התרבותית של הקוסטודיה של המנזר של סאן סלבטורה. לאחר דברי פתיחה, שכללו נושאים כגון מצב ההתקדמות של העבודות, העתיד למוזיאון של ארץ הקודש והיעד שלו והייחודיות שלו, כל הנוכחים הוזמנו לבקר באתר שבשנת 2008 (תאריך משוער) יארח את החדרם של המוזיאון ההיסטורי של הקוסטודיה של ארץ הקודש.
"הקוסטדויה מתכננת ליצור מוזיאון גדול כאן בסאן סלבטורה על מנת להראות את ההתגלות שלו", אמר האח הפרנציסקאני סטפן. האחים הפרנציסקנים בארץ הקודש תמיד עבדו יד ביד עם הקהילה המקומית ובה בעת עם הכנסייה האוניברסאלית. זוהי המורשת שהמוזיאון של ארץ הקודש רוצה לשמר ולהראות לציבור.
"המוזיאון יכלול שני אגפים סביב הליטורגיה של המקומות הקדושים", המשיך ואמר האח סטפן. "הראשון יהיה קשור לחפצים קדושים שהתקבלו ממונרכיות אירופאיות משך מאות השנים ולאחר מכן יהיה אגף שיוקדש למתנות הרבות שהוצעו על ידי הקהילה הנוצרית המקומית, בשיתוף פעולה עם הפרנציסקאנים של ארץ הקודש."
בארץ המאופיינת בקונפליקטים ובפילוג, כעת יותר מתמיד, המוזיאון של ארץ הקודש מביא עימו את היעד של לספר את הסיפור של הקשר שבין אירופה ובין ארץ הקודש והדו קיום בין הקהילות השונות והדתות השונות. "מוזיאון זה", סיים ואמר האח סטפן, "מטרתו להיות מקום של תרבות נוצרית וככזו להוות גשר עם הקהילות האחרות. אנו מקווים לקבל הרבה יהודים, מוסלמים, נוצרים ועולי רגל מכל העולם, שיוכלו לגלות את השורשים שלהם כאן באוספים שיוצגו [כאן]."
החשיבות של האירוע של יום שני הודגש על ידי הנוכחו של נציגים ממדינות אירופאיות שונות. חלקן הינן תומכות פעילות של המוזיאון של ארץ הקודש, אחרות הראו עניין בלהכיר מקרוב ובחזון ובהתקדמות שנעשתה. מה שיש להם במשותף כיעד: לתרום להגנה ולהערכה של האומנים האירופאים ולמורשת התרבותית בארץ הקודש.
דבר זה הודגש על ידי מירקו טריקולי, האחראי על הסוכנות לשיתוף פעולה ופיתוח בירושלים. "בהקשר זה, איטליה רוצה להעביר מסר ברור: השימור של המורשת התרבותית והדתית, המתייחסת הן למוזיאון של ארץ הקודש וגם לכנסיית הקבר, הינה בעלת ערך רב ביותר. זוהי מחויבות שאינה רק פוליטית, אלא גם טכנית, כשכוללת את ההכשרה של הטכנאים אשר בעתיד יוכלו לעשות שימוש טוב של מיומנויות שהם רכשו."
עבור הקוסטודיה של ארץ הקודש, האגף ההיסטורי של המוזיאון מייצג עבודה תרבותית שמקבצת חפצים של ערך היסטורי ואמנותי רב. ברם, הספציפיות שלה הינה גם בהעשרה ייחודית של היעדים שלה, להיות בעל פריבילגיה בדרך עבור דו שיח בארץ הקודש. כפי שהקוסטוד הדגיש, "תרבות יכולה להיות אמצעי של דו שיח. האפיפיור פרנסיס אמר זאת בהזדמנויות רבות, והאפיפיור ליאו ה-14, בנאומו הראשון לעולם, גם התייחס בכובד ראש לחשיבות של בניית גשרים בהקשר לשלום."
בקיומו של מוזיאון זה, הקוסטודיה לא רק רוצה להנציח את העבר ההיסטורי, אלא להיות דמות מובילה ופעילה בדינמיקה של ארץ זו, שלרוב מאופיינת בקונפליקט. "המיזם של המוזיאון של ארץ הקודש" סיים ואמר האח פרנצ'סקו פאטון, "מטרתו מצד אחד להבהיר טוב יותר את [קיומה] של הקוסטודיה עם הבנה היסטורית טובה יותר שלה, אולם מצד שני, גם לסייע לאנשים ולמאמינים שחיים בארץ זו שיהיה להם מקום שבו, בשם התרבות גם כן, הם יוכלו לערוך דו שיח ולבנות גשרים על מנת לפגוש את האחרים".
לוציה בורגאטו
.
