ביום רביעי הקדוש, בערב החג של ה-טרידום של חג הפסחא, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש ערכו עצירה בגת שמנים ובכנסיית הקבר על מנת להרהר בייסורים של ישוע המשיח, אשר שפך את דמו שלו על מנת להציל את העולם.
ביום רביעי ה-16 באפריל, סעודת אדון טקסית – שנערכה עם שירה של "הייסורים לפי לוקאס". זהו ספר הבשורה היחיד שבו יש תיאור של האפיזודה של הזעה של דם. לאחר מכן, האחים הפרנציסקאנים הגיעו אל כנסיית הקבר בתהלוכה, על מנת לתת כבוד לעמוד של ההצלפה.
בבזיליקה של הייסורים (או הבזיליקה של כל האומות) בגת שמנים הינו המקום הקשור לזיכרון של הדם של ישוע המשיח. היה זה כאן שהוא חווה את הייסורים שלו בתפילה לפני שנמסר לשומרים ואז החלו הייסורים שלו.
מיקום האבן שכיום נמצא בתוך הבזיליקה מנציח את האפיזודה שמסופרת בספר הבשורה לפי לוקאס: "ויבואו עליו חבלי מוות ויוסף להתפלל בחוזקה ותהי זעתו כנטיפי דם יורדים לארץ" (ספר הבשורה לפי לוקאס כ"ב, 44).
בחצי השני של הבוקר, האחים הפרנציסקאנים והמאמינים ננו כבוד לעמוד של ההלקאה שבכנסיית הקבר. זהו שריד קדוש משום שהדם שניגר מישוע כשהוא הולקה הותיר כתמי דם עליו.
בלב האירוע שבגת שמנים היתה שירת הייסורים לפי לוקאס. לאחר קריאת הפסוקים של הזיעה של הדם, החזן נישק את הסלע של הייסורים, הממוקם לרגלי המזבח.
מאפיים אחד של הליטורגיה של ירושלים הינה ההכרזה של כל ספרי הבשורה אודות הייסורים במהלך השבוע הקדוש, במהלך ריבוי העליות לרגל , בייחוד בכנסיית הקבר, [מנזר] ההצלפה ובגת שמנים.
לאחר האירוע בגת שמנים, האחים הפרנציסקאנים והמאמינים הלכו אל כנסיית הקבר על מנת לתת כבוד לעמוד ההצלפה, הממוקם בקפלה של ההתגלות (עד המאה ה-14 העמוד היה בחדר הסעודה האחרונה ומתן הכבוד נערך שם בשחר ביום שישי הטוב).
לאחר שירת "סאלבה, קולומנה נוביליס" כל הנוכחים עלו למעלה, אחר אחרי השני, על מנת לנשק את העמוד.
מרינלה בנדיני Marinella Bandini
