"זה יפה לציין שהכנסייה לא נוסדה כארגון או כמיזם אנושי. הכנסייה נוסדה על אמונה. הצור האמיתי הינו האמונה בישוע המשיח, כשפטרוס היה הראשון לבטא זאת ואשר הפך לשומר ולעד. מסיבה זו בכל פעם שאנו חוגגים את יום החג של פטרוס ושאול הקדושים, אנו גם חוגגים את המתנה של האחדות של הכנסייה. פטרוס המשיך להיות סימן מוחשי שהאחדות בישוע המשיח הינה השאיפה של האנשים שלו".
במילים אלו, האח פרנצ'סקו אילפו, הקוסטוד של ארץ הקודש, הדגחש בדרשה שלו את חשיבות החג של פטרוס הקדוש שנחוג בשבת, ה-27 ביוני.
בעיר הנמל העתיקה של יפו, הטקסיות של פטרוס ושאול הקדושים נחוגה ברגישות מיוחדת. במבט אל הים התיכון מכיכר קדומים, הכנסייה הפרנציסקאנית של פטרוס הקדוש, עם החזית של האוכרה ועם מגדל הפעמונים הגבוה המתנוסס מעל לנמל העתיק, אינו רק נקודה או מקום ויזואלי עבור מלחים, אלא מגדלור רוחני אמיתי.
הבחירה של חוף ים זה אינה מקרית. במעשי השליחים מסופר שביפו פטרוס עשה את הנס של התחייה של טביתה, על הגג של ביתו של שמעון הטנרי, והיה לו חזון של עמוד המיתמר משמיים ומכיל כל מיני בעלי חיים. חזון שדחף אותו לפתוח את הדלתות של הטבילה לפגאנים, כשהחל עם שר הצבא קורנליוס. יפו הינה, בהקשר לכוונות ולמטרות, המקום שבו הכנסייה הבינה כי אין זה "מיזם סגור", אלא בית אוניברסאלי.
כיום הקהילה של פטרוס הקדוש ביפו מחבקת את הכנסייה האוניברסאלית במלואה. הקהילה אמנם כוללת הרבה אנשים שבאים ממדינות רבות ומתרבויות רבות: הודו, פיליפינים, אריתריאה ועוד. בערב שבת, המאמינים התקבצו על מנת לחגוג את יום החג של הפטרון שלהם. הליטורגיה נערכה עלך ידי האב הקוסטוד של ארץ הקודש, כשהצטרף אליו שגריר הוותיקן, ארכיבישוף ג'ורג'יו לינגואה, והאח אפולינארי, האח הממונה האחראי של האחווה הפרנציסקאנית של יפו.
Riccardo Curti
