בבוקר של ה-26 בדצמבר, אווירת חג המולד חיממה את המרפאה של המנזר של סאן סלבטורה שבירושלים. כאן, היכן שהקשישים והאחים החולים מוצאים מנוח, סיוע וטיפול, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ערך את סעודת האדון לכבודו של סטפן הקדוש, הקדוש המעונה הראשון.
לרגל האירוע, הקוסטודה החליף ברכות ואיחולים עם האחים הקשישים והביא מסר של תקווה ושל קרבה אליהם.
הליטורגיה נחוגה בפשטות ובאווירה אינטימית, מלווה במזמורים ששרה המקהלה של האחים, שתרמה ליצור אווירה משפחתית של הרהור ותפילה.
המקרא, הלקוח מספר מעשי השליחים, מתייחס למוות על קידוש השם של סטפן הקדוש, מזמין את המאמינים להרהר אודות הדוגמא המעמיקה שהושארה על ידי הקדוש המעונה הראשון של הכנסייה, אשר היה בטוח באמונה שלו בישוע המשיח, הפקיד את עצמו באופן מוחלט לרצון האל.
בדרשה שלו, הקוסטוד הרהר אודות המשמעות של התקווה הנוצרית. כפי שהראה סטפן הקדוש, אין זה "רצון מעורפל או צורה מסוימת של ציפייה, אלא זהו הבסיס בהשתתפות בייסורים, במוות ובתחייה של ישוע המשיח, באמצעות הטבילה והמתנה של הרוח [רוח הקודש],, הוא אמר. מסיבה זו, "זה יוצר בתוכנו את הבטחון שחיינו מבוססים על האל ויש להם ייעוד בהשתתפות בחייו של האל".
הקוסטוד הדגיש שסבלנות, שיש לה שתי משמעויות, נובעת מכך. הראשונה הינה "היכולת לעמוד בסבל כשאנו נמצאים בקשיים ובמצבים כואבים. התקווה הנוצרית הופכת את האנשים להיות מסוגלים להתמודד עם מצבים קשים ולתמוך בעול שהחיים מעמיסים על כתפינו." המשמעות השנייה הינה "היכולת לחכות: עלינו ללמוד לקבל שהדברים מבשילים לאט, הן ברמה האישית ועד כמה שמתייחס להיסטוריה של האנושות, שבתורה הופכת להיסטוריה של הפדות והישועה."
בסופה של סעודת האדון, האחים הפרנציסקנים שנכחו התקבצו לרגע של חמימות, חלקו יחדיו את ארוחת הבוקר עם הקשישים והאחים החולים והחליפו ברעות לחג המולד. האירוע במרפאה היווה הזדמנות ליהנות מתקופת חג המול באחדות ובאחווה, עם תשומת לב מיוחדת ל"אחרונים".
הרגע של האחווה והשיתוף מזכיר לנו שלמרות הקשיים והאתגרים של תקופתנו, הקהילה הנוצרית ממשיכה לבשר את הבשורה הטובה של הישועה לכל האנשים.
Lucia Borgato לוציה בורגאטו
