ביום שני, ה-8 בדצמבר, מוקדם בבוקר, הקהילה של כנסיית סאן סלבטורה שבירושלים התקבצה יחדיו על מנת לחגוג את יום החג של התעברות ללא חטא של מרים הבתולה המבורכת, הפטרונית והמלכה של המסדר הפרנציסקאני.
סעודת האדון הטקסית, שנערכה על ידי האח פרנצ'סקו אילפו, הקוסטוד של ארץ הקודש, התרחשה בכנסייה של סאן סלבטורה, היכן שלרגל האירוע הוקדש והוכן מזבח למרים הבתולה המבורכת, הפטרונית של המסדר הפרנציסקאני. בנוסף, המזבח המרכזי והבגדים הליטורגיים היו בצבע כחול, הקשור עם אירועים של מרים הבתולה, שהמסדר הפרנציסקאני יש לו את הפריבילגיה לעשות שימוש בו תודות הגנתו ההיסטורית על הדוגמה של מרים, כפי שנוסד במועצת טרנט (1545-1563).
מערכת היחסים הקרובה של הפרנציסקאנים עם מרים הבתולה המבורכת
המסדר הפרנציסקאני החל מתחילתו הקדיש את עצמו לבתולה המעוברת ללא חטא, תפילה, דבקות, פורמציה ופעילות קהילתית שקיבלה את ההשראה ממנה. ואכן, בכל הכנסיות הפרנציסקאניות ישנה את הטקסיות של ההתעברות ללא חטא של מרים הבתולה שנחוגה משך מאות שנים ה-8 בדצמבר, הרבה לפני ההכרזה הרשמית של הדוגמה בשנת 1843.
פרנסיס הקדוש עצמו, כפי שמוזכר בביוגרפיות שלו, הוזן והיה בעל אהבה רבה למרים אם ישוע. עם הדוגמא שלו, הוא הניח את היסודות של דבקות רבה אשר, במהלך מראות השנים, הובילה את המסדר הפרנציסקאני לתת כבוד למרים הבתולה, היא אשר העניקה את ישוע המשיח "הבשר האמיתי של האנושות שלנו ושל השבריריות שלנו, הפכה אותו לאח שלנו".
טוטה פולצרה אס מריה: היופי שמציל
בשלוש הימים שקדמו לטקסיות של ההתעברות ללא חטא של מרים הבתולה, האח לונרצו פגאני הוביל את האחווה של סאן סלבטורה ואת המאמינים בתפילה של תפילת ערבית, כהכנה לאירוע של ההתעברות ללא חטא.
ההרהור של הטרידום התמקד בפתגם "את כולם יופי, מרים והחטא הקדמון אינו בך": אלו המילים הפותחות של ההמנון טוטה פולצרה, שהחל מהמאה הרביעית הינו עדות לאמונה הנוצרית בהתעברות ללא חטא של הבתולה. ההרהור הראשון התמקד על היופי המקורי של מרים הבתולה, השני על היופי של הפציעה ושל הפדות – כלומר, במסע מהחטא אל החסד – בשעה שהשלישי התמקד על היופי שקורא, משמעו כיצד הבתולה הקדושה מזמינה אותנו להיהפך למה שאנו מהרהרים, תימה שעשה בה שימוש גם הקוסטוד בדרשה שלו.
ההזמנה של הקוסטוד: הבה לא נסתפק בבינוניות
היום, ב-8 בדצמבר, האח פרנצ'סקו אילפו, הקוסטוד של ארץ הקודש, ערך את סעודת האדון הטקסית לרגל יום החג של ההתעברות ללא חטא של מרים הבתולה.
האירוע נחל עם בישום בקטורת, על ידי הקוסטוד של אר הקודש, של המזבח המוקדש למרים הבתולה, כשאורגן במיוחד שיהיה ליד המזבח המרכזי של כנסיית סאן סלבטורה.
בדרשה שלו, האח פרנצ'סקו אילפו רצה להזכיר כיצד מרים הבתולה הכריזה את המסר של תקווה בחיי היום יום. הקוסטוד של ארץ הקודש הדגיש שהטקסיות של ההתעברות ללא חטא מזכירה לנו ראשית ובעיקר את הרצינות של החטא, שבאמת מכתים את הלב של האדם ומאיים על כבודו. כיום, ציין האח אילפו, תחושת החטא לרוב אבדה, וגישות שגויות מתקבלות רק משום שהם נפוצות. לכן ישנו הכרח לחזור להמשכיות של התמודדות עם דבר האל, שחייב להיות מוכנס פנימה כקריטריון לחיים מקודשים.
לבסוף, הקוסטוד הזכיר שיחד עם המודעות לחטא, יום החג של ההתעברות ללא חטא מביא מסר של תקווה: אלוהים אינו מתייאש מהשבריריות של האנושות וממשיך לחפש אותנו, קורא לנו ורוצה לחבק אותנו שוב. החסד חזק יותר מהרשע, והקדושה אפשרית.
Riccardo Curti
