בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית, הצינורות של העוגב מתקופת ימי הביניים השמיע את קולו האוטנטי, לאחר שמונה מאות שנים של דממה. זה קרה בירושלים, בשעה שהמוסיקאי הספרדי דיויד קטלוניה, מהמכון של מדעי המוסיקה ביצע יצירה של מזמור ליטורגי מהמאה ה-11 "בנדיקטוס דומינוס פלוס פיליוס", תוך שימוש בעוגב הצינורות המקורי של האורגן של בית לחם.
הגילוי יוצא הדופן מסמן נקודת מפנה בתחום לימוד העוגב האירופאי ומשחזר את העולם של הצלילים ואת המורשת שנחשבה כאבודה.
המיזם, שהינו תולדה של שיתוף פעולה בינלאומי בין המכון של מדעי המוסיקה הספרדי, המוזיאון של ארץ הקודש והקוסטוד של ארץ הקודש, מתמקד על העוגב שהסתתר מתחת לבזיליקה של המולד. האחים הפרנציסקאנים שימרו את הזיכרון הזה משך מאות שנים עד שבשנת 1906, במהלך עבודות ליד בית הקברות הנוצרי, 222 צינורות מברונזה, מקבץ של 133 פעמונים וחפצים ליטורגיים אחרים התגלו.
משך עשורים הממצאים נשארו בשולי המחקר האקדמי. רק קטלוניה, בזמנו חוקר באוקספורד, הביא את העוגב בחזרה למרכז תשומת הלב, הופך אותו ללחכה של אמביציה מדעית ולמיזם מוזיקאלי.
אנליזה הראתה שחלק מהצינורות, שנוצר ביד אמן לפני לף שנה בערך, עדיין מתפקדים באופן מושלם. דבר זה הפך לאפשרי את היצירה מחדש של צליל ייחודי כחוויה: להקשיב היום לאותו צליל שליווה את הצליינים בליטורגיה בכנסיית המולד.
"עוגב זה היה קבור עם תקווה שיום אחד ינגן שוב", המשיך ואמר קטלוניה. "היום הצליל הנשכח שלו נשמע שוב ולא רק כחפץ של מחקר, אלא כחוויה חיה המאחדת אמנות, היסטוריה ורגשות".
בתצוגה הרשמית, שנערכה במנזר של סאן סלבטורה שבירושלים, החוקרים והנציגים של המוסדות המעורבים במיזם השתתפו. לפי אלוארו טורנטה, המנהל של המכון של לימודי המוסיקה: "העוגב של בית לחם הינו מעין דינוזאור חי, דבר מה שנראה בללתי אפשרי ועדיים פתאום הופך למציאות לנגד עיניך ואוזנך".
המיזם, שנתמך על ידי הקרן של בי.בי.וי.איי משך מלגות של לאונרדו 2025 מקבץ אליו יחדיו את התחוום של המוזיקולוגיה, ארכיאולוגיה של הצליל וטכנולוגיה מתקדמת, יחד עם יעד אולטימטיבי של אמונה של שחזור ובנייה מחדש של העוגב כולו כשלם.
העוגב ייהפך לחלק של המוזיאון של ארץ הקודש באגף של אמנות והיסטוריה, והינו באולם של הקלויסטר המוזיקאלי שהינו בתהליך בנייה כעת בירושלים. המוזיאון, שמקודם על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש עם תמיכה של הממשל הבלגי והקונסוליה, מטרתו להגביר את המורשת הנוצרית כגשר תרבותי בין עמים ובין דתות.
"התוצאות של מיזם זה יעשיר את הפריסה של הקלויסטר המוזיקאלי, יציע למבקרים חוויה ייחודית של היסטוריה ותרבות.", אמר האח סטפן מילוסוביץ, הנדשיא של מועצת המנהלים של המוזיאון.
Francesco Guaraldi
