בשעות אחר הצהריים של יום רביעי, ה-30 באפריל, במנזר של הקלריסות העניות שבירושלים, שלב במחוז הבישופות של הסיבות להכרה כמבורכת כמשרתת של האל, האחות מריה של השילוש הקדוש (לואיסה ז'ק) נפתח רשמית.
לרגל האירוע, הקהילה הפרנציסקאנית של ירושלים, יחד עם הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, התאספו לתפילה במנזר של הקלריסות העניות.
לואיזה-אליסה ז'ק נולדה בשנת 1901 בדרום אפריקה. היא היתה אישה שאופיינה בשבריריות פיסית ובמאבקים רוחניים מעמיקים. היא נולדה למשפחה קלוויניסטית, ועברה לזרם הקתולי בשנת 1928 ומימשה את הקריאה שלה על ידי כניסה לקלריסות העניות של ירושלים בשנת 1938. היא חיה חיים מיסטיים אינטנסיביים, המתועדים באסופה של כתבים בעלי אופי רוחני שמתועדים ב"קולוקיו אינטריורה" (דו שיח פנימי). היא נפטרה בשנת 1942, כשמוסרת את חייה לישוע בהוחדה.
הטקס נערך על ידי מונסניור ויליאם שומאלי, הסגן הכללי של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים. כל האנישם הרשמיים של החקר הקנוני נכחו: הנציג האפיסקופלי מונסניו אילריו אנטוניאצי, מקדם הצדק האח פיליפו מולרצי, האחות מרינה פישר וסגן הפוסטולטור האח הפרנציסקאני אוליסה זרזה.
האירוע החל בשעה 3 אחר הצהריים עם תפילה, לאחר מכן שירה של "וואני קריאטור". מונסניור שומאלי לאחר מכן קרא את הנאום המוכן של הפטריארך הלטיני של ירושלים, הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, שלא יכול היה להיות נוכח אישית כפי שתוכנן בתחילה.
מונסניור שומאלי הדגיש כשציטט את דברי הפטריארך את החשיבות של עדות של האמונה שאופיינה על ידי לואיזה ז'ק: "בימים חשוכים אלה עבור המדינה שלנו ועבור האנושות, ההתנסות של האחות מריה של השילוש הקדוש הינה דבר האל של האור ושל התקווה. היא דחקה בנו לקשור את עצמנו כעוגן בתקווה אמיתית: כשכל המוחות והלבבות ספוגים במלחמה איומה זו, כמה טוב להגיע לעבר למה שנמצא מעבר להרס ולמוות, מה שנשאר לעד - האל שלנו."
לאחר קריאה של הביוגרפיה של עבד האל, הסגן הכללי וכל חברי החקר הרשמיים נשבעו, מניחים את ידיהם על ספר הבשורה ושרו את הטקס הרשמי.
הצ'נסלר לאחר מכן סיים את הקריאה וחתם על המסמך יחד עם הנוטריון. בסופו של הטקס, הנזירה האחראית של המנזר, האחות מריה של נצרת, ביטאה במילים של הכרת תודה לכל אנשי הדת [נשים וגברים] ולמאמינים שנכחו.
הקהילה של הקלריסות העניות נכחה כולה והשתתפה באופן פעיל בטקס, שרה המנונים דתיים ותפילות מאחורי הפרגוד המפריד בין המתחם הסגור של הקלויסטר מבחוץ.
אם המנזר סיימה בזיכרונות של האחות שלה, מתארת אותה כדוגמא על בסיס יום יומי של קדושה עבור קהילת המנזר כולה ובעבור כל המאמינים שחשים דבקות בה.
"משרתת האל מריה של השילוש הקדוש היתה אחות כמונו", אמרה האחות מריה של נצרת. "היא חזרה על הנדרים שלה כמונו, שמעה את קולו של האל, והלכה אחרי הקריאה שלו. הסיפור שלה מעודד אותנו לומר שלחיינו יש יעד של קדושה – קדושה שמביאה במלואה אושר שרק ישוע המשיח מבטיח לנו. אחדות עם המשיח הינו היעד שלעברו אנו כולנו הולכים".
לוציה בורגאטו
