הקוסטודיה של ארץ הקודש, אנשי דת והכנסייה המקומית חגגה את הטקסיות של יום החג של גוף המשיח (או "קורפוס כריסטי", בלעז) בבזיליקה של כנסיית הקבר שבירושלים ביום רביעי ב-18 לחודש וביום חמישי ה-19 ליוני.
השנה, לאור המתח בארץ הקודש, האירוע נחוג באופן מצומצם וכלל מספר מוגבל של אנשי דת שיכלו לקחת חלק בו.
יום חג זה נוסד בשנת 1247, הטקסיות של יום החג של גוף המשיח נוצרה עם כוונה להעניק כבוד לנוכחות האמיתית של המשיח בהוחדה, להזכיר את הרז שבו מהרהרים בערב של חום חמישי הגדול.
אירוע זה – יחד עם יום החג של מציאת הצלב הקדוש – מציע את האפשרות להיכנס אל הרז של הייסורים והמוות של ישוע באופן אינטימי יותר, כשממקמים את ההוחדה במרכז של ההרהור. מבחינה ליטורגית ממוקם אחרי חג הפסחא, הטקסיות מזמינה את המאמינים להתמקד באופן מעמיק יותר ברז של הטרידום של הפסחא, שנשמרת בשבוע הקדוש בשלושה ימים מובחנים.
בשעות אחר הצהריים של יום רביעי ה-18 ביוני, הפטריארך התקבל בבזיליקה על ידי האחים הפרנציסקאנים ועל ידי האח סטפן מילוסוביץ, הנשיא של כנסיית הקבר. מיד עם הגעתו, הקרדינל ערך את תפילת הערבית הראשונה לפני האדיקןל של הקבר הקדוש, יחד עם מספר מצומצם של אנשי דת.
לאחר תפילת הערבית, היתה תהלוכה מסורתית בהנהגת האחים הפרנציסקאנים, שכללה עצירה במקומות קדושים בבזיליקה והסתיימה עם תפילת הקומלפליין.
במהלך הלילה, בהתאם לנוהג הליטורגי, נערך ליל השימורים, שאותו ערך הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרננצ'סקו פאטון, וגם נערך לפני הקבר הריק.
ביום החג עצמו, ביום חמישי ה-19 לחודש, הפטריארך שוב ערך את כניסתו לבזיליקה בעבור רסיטל של תפילת הבוקר. סעודת האדון הטקסית נערכה מיד לאחר מכן, בהשתתפות של מספר מצומצם על מאמינים.
"אנו חיים התקופה של רעב גדול", אמר הקרדינל פיצהבלה בדרשה שלו, "ויחד עם זה ישנו רעב לצדק, אמת וכבוד". אזכור של המצב הטרגי בעזה ובחלקים אחרים בעולם, הפטריארך הזמין את המאמינים לשים את תקוותם בישוע המשיח. "כשאנו יחד עם ישוע המשיח הופך אותנו לבעלי יכולת לחיות את העוני שלנו, זה הופך אותנו למי שחי עם אפשרות לחלוק ולהיות באחדות, של אמון ונתינה".
התהלוכה
בסופו של האירוע של ההוחדה, נערכה תהלוכה עם הסקרמנט המבורך, בליווי מזמורים והמנונים טקסיים. הפטריארך, כשאחיו האחים הפרנציסקאנים, הסמינריסטים של הפטריארכיה הלטיני וכהני דת מסייעים, סבבו סביב האדיקול שלוש פעמים, כשהפעם האחרונה כוללת את אבן המשיחה. לאחר מכן הוא נכנס לאדיקול עם הסקרמנט המבורך, היכן שההשתחוויה [אדורציה] התקיימה. התהלוכה הגיעה אל סופה עם ברכה מאת הפטריארך בשלוש מקומות מסוימים בבזילקיה: בכניסה לאדיקול, לפני המזבח של מרים המגדלית הקדושה ובקפלה הפרנציסקאנית של הסקרמנט המבורך ביותר.
לוציה בורגאטו
