ביום שני לאחר חג הפסחא, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, נסעו, כבכל שנה, לעמאוס על מנת לחגוג את האירועים המתוארים בספר הבשורה לפי לוקאס. זהו הסיפור של שני השליחים, אשר הינם מוכי צער ומבולבלים לאחר מותו של ישוע, יוצאים להליכה רגלית אל עמאוס, כפר קטן הממוקם מספר קטן של קילומטרים מירושלים.
בדרך, זר מסתורי צץ ליד שניהם ומחיל לדבר עימם. הוא מקשיב לדאגות שלהם, מסביר את כתבי הקודש ומעיר מחדש את התקווה. אולם רק בסוף, כשהם ישובים על השולחן ואותו איש, "נוטל את הלחם, מברך עליו, בוצע אותו ומחלק אותו להם", ואז נפקחו עיניהם: זהו ישוע שקם מן המתים.
אל-קובייבה (בערבית – "כיפה קטנה") הינו קצת מאחורי חומת ההפרדה בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית. לפי המסורת שלאורה הולכים הפרנציסקאנים, זהו הכפר שעליו מדבר לוקאס האוונגליסט.
בתחילת האירוע, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו אטון, בירך את הקהילה של אל קובייבה, שהתקבצה יחדיו לקהל גדול לרגל האירוע, יחד עם המאמינים מירושלים, בית לחם ומקהילות פלסטיניות אחרות. בנאומו, הקוסטוד הדגיש את חשיבות חג הפסחא ואת החשיבות של האירועים של עמאוס, מתפללים עבור כל הקהילות של ארץ הקודש ועבור כל האנשים שחיים בתנאים של קונפליקט, ושוב עורר את השלום.
"כמותם, גם אנו נקראים לשוב אל אחינו, לחלוק את שמחת התחייה, לחיות את השינוי שחג הפסחא מביא לליבנו. כל סעודת האדון חוזרת על דרך זו: להאזין לדבר האל, הסברים של כהן הדת והמפגש עם ישוע המשיח בזמן ההוחדה. "אנו לקראת סוף האירוע ואנו אומרים "לכו לשלום". זוהי הזמנה לקחת אל האחרים את מה שחווינו, ממש כמו השליחים של עמאוס. למרות הקשיים, ישוע המשיח הולך עימנו, הוא מאיר את ליבנו ומזמין אותנו לשאת את התקווה ואת האור אל העולם."
היה זה המסר שהאח הפרנציסקאני זאהר עבוד, האח הממונה על המנזר, הותיר למאמינים במהלך הדרשה שלו.
בסוף האירוע, הקוסטוד חילק למאמינים פרוסות של לחם מבורך: מחווה מסורתית שהינה זיכרון של הלחם של עמאוס וכיצד השליחים זיהו אותו. אנו עדיין רוצים לזכור כיום שאנו חלק מכנסייה אחת מקהילה יחדיה שהולכת יחדיו ומכירה האחד בשני בבציעת הלחם ובשיתוף בו.
פרנצ'סקו גוארלדי
