.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
כנסיית הקבר – ירושלים, ה-15 בפברואר, 2021
מקראות: מעשי השליחים י:34א, 37-43; אל הקולוסים ג:1-4; ספר הבשורה לפי יוחנן כ:1-9
מי ייתן והאל יעניק לכם שלום!
ברכה מיוחדת לכל מי שעוקב אחרינו באמצעות מרכז המידע הנוצרי.
באירוע חגיגי זה של ההוחדה [אוכריסטיה] היינו רוצים להביע את הכרת התודה שלנו לאל עבור השירות של הקומיסרים של ארץ הקודש, לאחר 600 שנים מהיווסדם על ידי האפיפיור מרטין ה-5. אכן, כפי שהאפיפיור פרנסיס כתב לנו, הם מבצעים "שירות מעבר לזמן: שירות של תמיכה, קידום הרחבה של היעד של קוסטודיה של ארץ הקודש, מאפשרים רשת אפשרית של מערכת יחסים כנסייתית, רוחנית ושל צדקה שיש להם נקודת מיקוד באותה ארץ שבה חי ישוע" (נכתב על ידי האפיפיור פרנסיס לקוסטוד של ארץ הקודש ב-2 בפברואר 2021).
"הבשורה החמישית"; שהם יוכלו להמשיך להיות כלי שבו האל עושה שימוש בהשגחה העליונה שלו על מנת להגיע אלינו באמצעות הנדיבות של המיטיבים שלנו. מי ייתן והם ימשיכו גם לקדם את הקריה הדתית לשירות בארץ הקודש, ייחודי בהקשר למשמעותו בהיסטוריה של הישועה שלנו.
כמו כן, היינו רוצים באירוע שכזה, להתפלל עם אמונה עבור כל המיטיבים והמאמינים, שבכל העולם הם רגישים לצרכים של ארץ הקודש והן ליעדים שבהם החסד וההשגחה העליונה של האל נמסרה לידינו. אנו יודעים שאתם כאן נוכחים עימנו בלבבכם, אפילו אם המגפה עדיין מונעת מכם לנסוע ולהגיע למקומות הקדושים באופן אישי ופיזי.
באירוע זה, כאן בכנסיית הקבר, במקום הקדוש ביותר לנצרות, באותו המקום שבו ישוע ניצח את המוות והעניק לנו תקווה בטוחה שלא ניתן לנצחה, היינו רוצים שוב להתפלל עבור סיומה של מגפת הקוביד-19 [קורונה], להתפלל עבור החולים ועבור אלו המטפלים בהם, עבור עניים רבים שאין להם האפשרות לטפל בעצמם, וגם עבור כהני הדת של הקהילה וראשי המדינות, שהם נקראים לבצע החלטות קשות עבור המאמין, הפרטים וכל האנשים.
במשטח הריק, משום שהם כבר לא מכילים את גופו של ישוע, אלא את דמותו שנדפסה במהלך אירוע פיזי ובה בעת אירוע רוחני שהיה התחייה של גופו של ישוע המשיח על ידי עבודתה של רוח הקודש.
איננו מהרהרים רק על מה שראו פטרוס ויוחנן, אלא גם על מה שמרים המגדלית, שליחה של השליחים, יכולה להרהר בגן זה: אנו מהרהרים אודות זה שקם לתחייה. אם במקומות אחרים, כולל הגולגולתא, אנו מהרהרים באנושיות שלו, ישוע בן האלוהים כאן בקבר שלו, כאן אנו מהרהרים בבן האלוהים האדם החדש אשר בשרו עבר טרנספיגורציה על ידי עוצמתה של רוח הקודש, משתתף באופן אישי עם כל האנושיות שלו בחיי האל.
כאן נמצא המקור של התקווה שלנו, כאן המשמעות של חיינו, כאן השינוי שניתן לנו ואודותיו השליח שאול מדבר עליו במילים שעדיין תקפות עבורנו כיום כפי שהיו עבור הנוצרים הראשונים:
"לכן אם הוקמתם עם המשיח, שאפו לדברים אשר למעלה אשר שם המשיח יושב לימין אלוהים. בדברים אשר למעלה יהגה לבבכם, לא בדברים אשר בארץ. כי מתם וחייכם צפונים עם המשיח באלוהים. כאשר יתגלה המשיח, אשר הוא חיינו, אז גם אתם תגלו עימו בהדר כבוד" (אגרת שאול אל הקולוסים, ג:1-4).
הנוכחות שלנו כשומרים של מקום זה הינה מעל לכל נוכחות של כל מי שממשיך להרהר אודות רז זה ולחגוג את הרז הזה. הבה לא נשכח שהאפיפיור קלמנט ה-6 ביקש מאיתנו כשהפקיד בידינו את היעד הזה: הוא ביקש מאיתנו לשכון כאן, כפי שמרים המגדלית לא עזבה את המקום והוא ביקש מאיתנו לחגוג סעודות אדון בשירה ואת טקס הקריאה האלוהי, כלומר – לחגוג רז זה כך כשעורכים אותו, זה ממשיך להיות מקור של ישועה, תקווה, התחדשות ותחייה עבור האנושות כולה.