.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
הקוריה של הקוסטודיה,כשבראשה עומד הקוסטוד של ארץ הקודש, מקבצת יחדיו אליה את סך כל השירותים של הקוסטודיה של ארץ הקודש ומאפשרת זאת, כשנוכח, לחיות את הקריאה לשירות הכנסייה על מנת לקבל את פני עולי הרגל, לשרת את העניים, לבצע שירות בקהילות המקומיות ולשמור על המקומות הקדושים ולבצע את החיים הליטורגיים שבמקומות הקדושים.
היא מייצגת את כל האחים הפרנציסקאנים, הן בחיי הכנסייה המקומית והן עם כהני הדת הקתוליים של ארץ הקודש, ובאמצעות מערכת יחסים אקומנית ודו שיח עם דתות אחרות. יתרה על כן, היא מרכזת שירותם פיננסיים, סיוע כלכלי ,תקשורת (שישה מגזינים, הוצאה לאור, מרכז מולטימדיה מרכז המידע הנוצרי ואתר הבית באינטרנט), כל השירותים המנהליים הקשורים לאחים (החל מהכשרה ועד מינויים, על מנת לטפל בויזות ולהשיגן).הקוריה שומרת על קשרים ומערכת יחסים עם הקוריה הכללית של המסדר הפרנציסקאני ועם כל מנזר של הקוסטודיה של ארץ הקודש בארץ הקודש ובמזרח התיכון (קפריסין, מצרים, ישראל, ירדן, לבנון, הרשו הפלסטינית, סוריה) ומקומות בעולם שהינם תחת הרשאה ותחום שיפוטי ישיר שלה (ארגנטינה, יוון, איטליה, ספרד מאוחדים) ו-66 קומיסריאטים ו-31 סגני קומיסריאטים של ארץ הקודש שלהם נוכחות ב-51 מדינות.
הטקסים הדתיים והרשמים מעניקים הופעה טקסית מאד ושונה, אולם בכל יום היא משרתת את ארץ הקודש ועל מנת לקבל את פני עולי הרגל. בשנים האחרונות מספר חברים בקוריה ואחים פרנציסקאנים אחרים או עמאים נבחרו למטלה זו, מקבלים את פני אלפי עולי הרגל לסאן סלבטורה, מדגישים מציאות עכשווית של הקוסטודיה, עבודתה בארץ הקודש והעברת ה"חסד" של ארץ הקודש, שבה הרוחניות הנוצרית ושורשיה יכולים להימצא.
שומר ארץ הקודש הוא השר הפרובינציאלי (כלומר, הממונה העליון) של נזירי המסדר הפרנציסקני הקטנים החיים ברחבי המזרח התיכון. יש לו סמכות שיפוטית על שטחי ישראל, פלסטין, ירדן, לבנון, מצרים (בחלקה), קפריסין ורודוס, מבלי לכלול את הבתים הרבים או הנציגויות (הקומיסריונים) שבחלקים שונים של העולם — וראוי לציין ביניהם את אלה שברומא ובוושינגטון.
שומר ארץ הקודש הוא השר הפרובינציאלי (כלומר, הממונה העליון) של נזירי המסדר הפרנציסקני הקטנים החיים ברחבי המזרח התיכון. יש לו סמכות שיפוטית על שטחי ישראל, פלסטין, ירדן, לבנון, מצרים (בחלקה), קפריסין ורודוס, מבלי לכלול את הבתים הרבים או הנציגויות (הקומיסריונים) שבחלקים שונים של העולם — וראוי לציין ביניהם את אלה שברומא ובוושינגטון.
המשימה העיקרית של שומר ארץ הקודש, בנוסף לחיזוק חיי הנזירים, היא לתאם ולהנהיג את קבלת הפנים של הצליינים הבאים לארץ הקודש על מנת להתפלל במקומות הקדושים לגאולתנו. משימה זו הופקדה בידיו על ידי הכס הקדוש לפני למעלה מ־600 שנה. באותם הימים השתמשו במונח "שמירה" (custody) של המקומות הקדושים כדי לתאר תפקיד זה, וממנו נגזרו המונחים הנהוגים עד היום — "השמורה" (Custody) ו"השומר" (Custos).
לפיכך, תפקידו הראשון והחשוב ביותר של השומר הוא לקבל את פני הצליינים במקומות הקדושים, להציע להם מרחבים לתפילה, ולספק אכסניות לאלה שאינם יכולים להרשות לעצמם מלונות יקרים.
השומר דואג לכך שהנזירים יהיו זמינים לקבל את פני הצליינים ולשוחח עמם במקומות הקדושים. סמכותו כוללת את כל האתרים הנוצריים־קתוליים, והוא אחראי גם לתמיכה הכלכלית בהם כדי להבטיח את מילוי תפקידם החשוב.
משימה נוספת שהשומר נוטל על עצמו היא לתאם את הפצת המידע על ארץ הקודש ולעורר בקרב הנוצרים ברחבי העולם "אהבה ודאגה" למקומות אלה: חפירות ארכיאולוגיות באתרים הקדושים, פרסום יומני מסעות עתיקים ובעיקר לימוד התנ"ך באמצעות חקר הגיאוגרפיה וההיסטוריה של אותם אתרים שבהם התרחשו האירועים המקראיים. לשם כך הקימה השמורה מוסדות כגון המכון הפרנציסקני למקרא (SBF), הקרן הפרנציסקנית לארץ הקודש (FAI), וארגונים נוספים. פעילויות אלה תלויות במידה רבה בשומר, שהוא זה שמעודד ותומך ביוזמות אלו.
משימה חשובה נוספת שהשומר נושא באחריותה היא לדאוג לנוכחות הנוצרית בארץ הקודש ולחזק אותה, בתיאום עם הכנסייה המקומית, באמצעות יוזמות שונות הכוללות שירות בקהילות, בבתי ספר ובקפלות, תוך שיתוף פעולה הדוק עם הכנסייה המקומית.
ברור כי יוזמות אלו דורשות לא רק תמיכה מוסרית מנוצרים ברחבי העולם, אלא גם תמיכה כלכלית. משום כך, במשך הדורות הוקמו ברחבי העולם נציגויות רבות של "קומיסריות ארץ הקודש", שמטרתן לעורר מודעות לחיי הנזירים בארץ הקודש ולגייס תרומות שיסייעו לקיים את פעילותה של השמורה.
כל הקומיסריות הללו (והן רבות) כפופות ישירות לשומר. נוכח חשיבות תפקידו, השומר אינו נבחר כמו שאר השרים הפרובינציאליים של המסדר, אלא מתמנה ישירות על ידי הכס הקדוש לאחר התייעצות עם נזירי השמורה והנהגת המסדר.
בארץ הקודש נחשב השומר לאחת מהסמכויות הדתיות הנוצריות המרכזיות. יחד עם הפטריארך היווני־אורתודוקסי והפטריארך הארמני־אורתודוקסי, הוא מופקד על שמירת ה"סטטוס קוו" — הקוד המסדיר את החיים בכנסיית הקבר הקדוש בירושלים ובכנסיית המולד בבית לחם. מכוח מעמדו, הוא חבר באספת ראשי הכנסיות הקתוליות בארץ הקודש (הבישופים של הכנסייה הקתולית המקומית).
סגן שומר ארץ הקודש הוא חלק מהקוריה של השמורה.
הוא תומך בתפקיד השומר, ובהיעדרו, מנחה את הטקסים ואת האחריות שהייתה מותרת לו.
אם תפקיד השומר יתפנה, הסגן הוא זה שבמהלך 15 יום יקרא את הדיסקרטוריום של השמורה כדי לקיים את בחירת השומר החדש.
המזכיר הכללי של השמורה הוא חבר בקוריה. הוא אינו המזכיר הפרטי של השומר: משרה זו מוחזקת כיום על ידי אזרח/אדם מן החוץ. הוא, מעל לכל, משרת את כל מנגנוני השמורה, בראש ובראשונה את הדיסקרטוריום. הוא מכין את סדר היום של ישיבות הדיסקרטוריום, מתעד את פרוטוקולי הישיבות ומוודא את יישום ההחלטות שהתקבלו.
הוא אחראי על כל התכתבות השמורה עם הכנסייה האוניברסלית, עם הכנסיות המקומיות של כל ההכשרויות והמנהגים, עם המסדר הפרנציסקני ועם הקומיסרים של ארץ הקודש, ובסופו של דבר עם כל הנזירים, בהתאם לצורכי השירות. הוא מעורב גם ברוב העניינים המנהליים של השמורה.
בראש השירותים הפיננסיים של השמורה נבחר הכלכלן, הממונה על ניהול ההוצאות וההכנסות תחת הדרכת הדיסקרטוריום ובקשר עם הקומיסרים של ארץ הקודש. הוא ממלא גם את תפקיד רכז הצוותים וניהול הבתים והשכירות שלהם, פעילות שתומכת בנוצרים המקומיים באמצעות הקצאת דירות בבעלות השמורה ובנויות בתרומות למען ארץ הקודש שמגיעות מכל רחבי העולם.
מועצת המנהלים של הקוסטודיה מורכבת מחברי מועצת המנהלים של הקוסטודיה; החברים הינם אחים פרנציסקאנים שנבחרים בהתאם לקבוצות שפות שונות (קבוצה לינגוויסטית מיוצגת לפחות על ידי 12 אנשים שדוברים את אותה שפה) והם קשורים ישירות לקוריה.
מועצת המנהלים של הקוסטודיה נפגשת פעם בחודש ומסייעת לקוסטוד בקבלת החלטות מגוונות.
מועצת המנהלים של הקוסטודיה מאשרת את ההוצאות השנתיות ואת הדוחות של האחים הפרנציסקאנים שביצוע
מטלות ספציפיות הוטלו עליהם.
לפחות פעם בשנה, גוף זה אחראי על האחריות לפורמציה, ומחויבים לדווח על פעילותם. הקוסטוד וסגנו הינם חברים על פי חוק במועצת המנהלים של הקוסטודיה.
מועצת המנהלים של הקוסטודיה, ביחס למצבים ספציפיים, מאפשרת לכל אח פרנציסקאני או לעמאי להתערב על מנת לתת ייעוץ ולהציע