בשעות הבוקר המוקדמות של יום שבת ה-19 באפריל, הפעמונים של כנסיית הקבר שברו את השקט של הלילה, מבשרים אודות התחייה מן המתים של ישוע המשיח. זהו חג הפסחא בירושלים ובליבה של הנצרות, היכן שישוע הביס את המוות, נחוג ערב החג של הפסחא בטקסיות.
עקב הסטאטוס קוו, אשר מווסת את האירועים בין הזרמים הנוצריים השונים אשר חולקים את המתחם שבבזיליקה, ערב חג הפסחא בירושלים מתרחש מוקדם ביחס לשאר העולם הקתולי. דבר זה הופך את האירוע לבעל מאפיין ייחודי, עד כדי כך שזה מכונה "האמא של כל ערבי החג של פסחא".
השנה, משום שהאירוע של הקתולים חופף לזה של הכנסיות האורתודוכסיות, בסוף ערב החג, האחים הפרנציסקאנים פינו את המקום שלפני האדיקול בחופזה על מנת לאפשר ליוונים האורתודוכסים להתכונן לאירוע שלהם של "שבת האור".
הליטורגיה נערכה על ידי הפטריארך הלטיני של ירושלים, הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, יחד עם מספר רב של כהני דת מסייעים, לפני קהל גדול של מאמינים שהתקבלו סביב לאדיקול של כנסיית הקבר.
בדרשה שלו, הפטריארך הדגיש את חשיבות המקום, הקבר שהפך לסימן קונקרטי של תקווה ביום הפסחא. "אנו כאן לפני הקבר הריק של המשיח", אמר הפטריארך, "שהינו סימן והכרזה רבת עוצמה. זה מזכיר לנו שזה לא משנה עד כמה אי צדק וסבל שלנו או עד כמה הצלב מכאיב וכבד. הקבר הריק של ישוע הינו סימן והוכחה שאנו נראה, את הצדק, את התקווה שתתמלא ואת השלום שיהיה."
הטקס כלל ארבעה חלקים מרכזיים. האירוע החל עם הליטורגיה של האור, לפני הכניסה לבזיליקה, עם האור של נר הפסחא, הסימבול של התפארת של ישוע שקם מן המתים.
לאחר מכן המשיך עם הליטורגיה של דבר האל אשר באמצעות תשעה מקרות מקראיות, עברו על הסיפור של הישועה ושל ההבטה של חיי עולם. המקראות הוקראו על ידי האחים הפרנציסקאנים ועל ידי הסמינריסטים של הפטריארכיה הלטינית.
לאחר מכן היה החלק של הליטורגיה של הטבילה, שהציעה לכל הנקהלים הנוכחים את ההזדמנות לחדש את נדריהם, להתכחש לרוע ושוב להכריז על האמונה. לבסוף, החלק הרביעי הינו של ההוחדה, ההשתתפות של המאמינים בשולחנו של האדון, מחודשים בטבילה.
רגע רב משמעות ייחודי היה ההכרזה של ספר הבשורה של התחייה, שאותו אמר הפטריארך של ירושלים. עם מחווה זו, הבישו של העיר הקדושה מבשר לעול כולו כי ישוע המשיח קם לתחייה.
כנוצרים, מוטלת עלינו החובה לקחת הכרזה זו לעולם. "אם עלינו עימו, אם היתה לנו התנסות של ישועה ושל חיים חדשים, אזי עבורנו ההכרזה של התחייה הופכת לחובה", אמר הפטריארך.
כמובן שהיו גם מילים של סולידאריות עבור הטרגדיה בעזה. "הבה נזכור את אחינו ואחיותינו בעזה", הדגיש הפטריארך והמשיך, "ואת כל אלה שסובלים עקב המלחמה והבה נעשה מאמץ לעזור להם בנשיאת העול. הבה נזכור להעניק מחוות של כבוד ודאגה לאלו שנמצאים בתוכנו. זו הדרך שלנו של ההכרזה של החיים ושל התחייה מן המתים."
לוציה בורגאטו
