הר תבור

הר תבור, אשר מובחן באופן ברור משאר פסגות ההרים שבגליל, ממוקם מבחינת גובהו 450 מטר מעל למישור ו-588
מטרים מעל גובה הים. ההר ממוקם מזרחית מנצרת, שנמצא רק שמונה קילומטר ממעוף הציפור, אפילו אם על הקרקע המרחק גדול בהרבה. בעבור עולי רגל נוצריים זהו המקום שבו  ההשתנות של ישוע התרחשה.

כשמונה ימים אחרי שאמר את  הדברים האלה לקח את כיפא ואת יוחנן ואת יעקב ועלה להר להתפלל. בעוד הוא מתפלל השתנה מראה פניו, ולבושו נעשה לבן מבהיק. והנה שני אנשים משוחחים אתו, משה ואליהו שהופיעו בהדר כבוד ודברו על הסתלקותו אשר היה עתיד להגשים בירושלים. כיפא וחבריו היו רדומים. הם התעוררו ואז ראו את כבודו ואת שני האנשים העומדים לידו. כשנפרדו ממנו אמר כיפא אל ישוע: "אדוני, טוב שאנחנו כאן. נעשה נא שלוש סוכות; לך אחת, למשה אחת ולאליהו אחת", ולא ידע מה שאמר. בדברו את הדברים האלה הופיע ענן וסכך עליהם, ופחד נפל עליהם בהיותם בתוך הענן. יצא קול מתוך הענן לאמר: "זה בני בחירי, אליו תשמעון!". כאשר נשמע הקול נמצא ישוע לבדו. הם שתקו  ובאותם ימים לא ספרו לאיש מכל מה שראו.

(ספר הבשורה לפי לוקאס, ט:28-36; ראה לפי מתי י"ז:1-9 ולפי מרקוס ט:2-10)

אף אחת משלושת ספרי הבשורה לא קוראים בשם של הר ההשתנות, ולכך ישנן מספר אפשרויות  מגוונות שנשארות פתוחות. איכשהו, מרקוס ומתי נראים כמתאימים את הזיהוי עם הר תבור כשהם אומרים: "לאחר שישה ימים לקח ישוע את כיפא ואת יעקב ואת יוחנן אחיו. הוא העלה אותם להר גבוה לבדם" (ספר הבשורה לפי מתי, י"ז:1; ראה גם מרקוס ט:2) הביטוי ביוונית בעבור "לבדם" יכול לקבל משמעות של "בנפרד", ומתאים עקב כך שהר התבור מבודד מפסגות ההרים המקיפות אותו. בהמשך, "הר גבוה" יכול להתאים היטב להר תבור, שבולט בין הגבהים של הגליל. שני מבשרים (מתי י"ז:1 ומרוס ט:2) גם מפרטים שזה קרה "לאחר שישה ימים" של ההכרה בישוע כמשיח והניבוי של הייסורים בקיסריה פיליפי: זיהוי כרונולוגי שלמעשה הולם למרחק שבין קיסריה ובין הר תבור.

המחבר הראשון המיידע אותנו על המסורת הקושרת לתבור הינו סיריל, הבישוף של ירושלים, בשנת 348.  סביר שהיתה כבר אז התייחסות לכך בפרשנות לתהילים המיוחסת על ידי חלק (אולם לא על ידי כולם) ל-אוריגן (שנפטר בקיסריה מריטימה בשנת 253-254). ואכן נכון כי ספר הבשורה של היהודים, יצירה יהודית-נוצרית מהמחצית הראשונה של המאה השנייה לספירה, גם קושרת את  ישוע עם הר תבור; אולם, בדיקה מעמיקה יותר, ה"הר הגבוה" נראה כמייחס לסצנה של הפיתויים של ישוע. אולם, בעיקר באגרת השנייה של כיפא מתקבל הרושם שהר ההשתנות צריך להיות  מקום ידוע למדי. למעשה, הוא אמר: "ואת  הקול הזה שמענו בא מן השמים בהיותנו עמו בהר הקדוש" (אגרת כיפא השנייה, א:18).

בסתירה לתיאוריה של הר תבור, אוזוביוס מקיסריה (נפטר בשנת 339) האמין כי הר חרמון היה המקום של ההשתנות. אולם זו אפילו אמת למחצה. למעשה אוזוביוס ידע את הפסוק מספר תהילים היטב "צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירוננו" (תהילים 89:13)  ולכן  מאשש כי ההשתנות של ישוע התרחשה על "אחד מהרים אלו" (עדיף יותר מדי מאשר לא כלום). לאחר מכן, ההשערה השלישית מדברת על כך שהאפיזודה התרחשה בגבעה סמוכה וקטנה של החרמון.

בתקופה הכנענית בהר תבור נמצא מקום קדוש המוקדש לאליל בעל, אשר הפולחן הדתי שלו הורחב ויוצא אפילו: למעשה היה שם מקום קדוש המוקדש לזאוס אטאביריוס ברודוס, כששם זאוס היה הישות העיקרית (בעל משמעו האדון) של הכנענים, ושם העצם אטאביריוס מצביע על כך שזה היה מתבור, אשר מתורגם ליוונית כ-אטאביריון.

בהיסטוריה העתיקה ביותר של עם ישראל, הר תבור היה בעל משמעות דתית ופוליטית רבה ורב חשיבות. בזמן השופטים היתה דבורה הנביאה זו שדחקה ביהודים להילחם כנגד הכנענים, וזאת לאחר שהמפקד ברק ניצח ניצחון אדיר על צבאותיו של יבין וסיסרא בעמק יזראעל (שופטים 4-5).

בעיתות מלחמה, ההר היה למקום מפלט עבור התושבים של האזור כולו. הגבעה היתה מוקפת בקיר או חומה שוב בתקופת טיטוס ויוספוס פלביוס מציין זאת בספר המלחמה נגד הרומאים, ושוב בתקופת הצלבנים. עדיין ניתן לראות את השרידים של ביצור זה. עבור עולי רגל נוצריים מה שהפך את הר תבור למקום סימבולי היה ההשתנות של ישוע.

לפי הדיווח של עולה הרגל פיאצנזה, בסביבות 570, היו שלושה בזיליקות על הר תבור, אשר היו המקבילה של "שלושה אוהלים" המוזכרים בספרי הבשורה. לפי מסמך מתקופת קרל הגדול, היו ארבעה כנסיות ששירתו בהן 18 נזירים. הצלבנים חיזקו עוד יותר את הר תבור והרחיבו אותו עם ריהוט מפנק ולאחר מכן מסרו את ההר, בשנת 1101, למשמרת של הבנדקטינים. לאחר התבוסה האיומה של הנוצרים בקרב חיטין, הר תבור נותר במצב של הזנחה, בייחוד מאז שסאלח א-דין בזז את המקום קודם לכן. לאחר מכן, פרידריק השני מ-שווביה ערך הסכם שלום עם הסולטאן אל-כמיל (1229-1239), ואזי שבו הנזירים להר. ברם, לא צלחו בביצוע מלא של עבודת שחזור ושיקום של ההר מאז 1263 ואכן הסולטאן בבירס האכזר מחק כל זכר לכנסיות שבהר תבור עד יסוד. לאחר מכן, מעט מאד עולי רגל העיזו להגיע למקום קדוש אולם מבודד זה. אולם לאחר 1620, כשהפרנציסקאנים קבעו את הנוכחות שלהם בנצרת, עולי רגל החלו לבקר בהר תבור בכל שנה ב-6 באוגוסט לרגל יום החג של ההשתנות, ממתינים להזדמנות הנכונה להתמקם מחדש במקום זה. ההזדמנות הזו הגיעה כשהאמיר הדרוזי הנדיב פקר אד-דין, אשר בשנת 1631 אפשר להם לייסד קהילה על ההר. זמן קצר לאחר מכן אותם ויתורים היו רלוונטיים גם עבור הקהילה היוונית האורתודוכסית.

בפסגה של הר תבור אדם מוצא את עצמו בצומת דרכים. מצד שמאל, ניתן ללכת למקום הקדוש היווני. מצד ימין, כשעוברים את שער הרוח, ניתן להיכנס לנכס של הפרנציסקאנים, כשקודם ישנו מצד שמאל, בית קברות זעיר, ולא רחוק משם קפלה של ה-דשנדנטיבוס [הירידה מההר]. זהו מבנה פשוט ללא חלונות זכוכית שנבנה בסגנון ביזנטי ונבנה מחדש ב-1923. השם מרמז על הירידה של השליחים מהר תבור:

"כשירדו מן ההר ציווה  עליהם שלא יגידו לאיש מה שראו עד אשר יקום בן האדם מן המתים. הם שמו לבם לדבר וחקרו בינם ובין עצמם מה פרוש לקום מן המתים. שאלו אותו: "מדוע אומרים הסופרים כי אליהו צריך לבוא תחילה?". השיב להם: "אליהו אמנם יבוא ראשונה וישיב את הכל; ואיך כתוב על בן האדם שיסבול הרבה וימאסו זו ברם אומר אני לכם כי אכן בא אליהו ועשו בו כרצונם, ככתוב עליו"
(סםר הבשורה לפי מרקוס, ט:9-13)

חפירות ארכיאולוגיות בוצעו החל מהמאה ה- בהר תבור. בין השנים 1921-24, הפרנציסקאנים בנו את הבזיליקה העכשווית, בסגנון סורי-רומי: העבודה הראשונה של הארכיטקט אנטוניו ברלוצי, שלאחר מכן יעבוד כעשור נוסף על מנת לסייע לאחים הפרנציסקאנים. האזור של הבזיליקה כולל אדמה שזכתה להערכה מאז התקופה הביזנטית. שני מגדלי הפעמונים ניצבים מעל האורטוריות של משה ושל אליהו, ושתי קפלות בהתאמה נותרו כמוקדשות לשתי דמויות מקראיות  גדולות אלו אשר הופיעו לצד ישוע המשיח במהלך ההשתנות. החלק הפנימי של הכנסייה מחולק לשלושה אזורים. מהצד של המעברים של הישיבה, המדרגות מובילות למזבח מוגבה, אשר פסיפס של ההשתנות של ישוע המשיח מתוארת בו. גרם מדרגות נוסף אשר רחב בדומה למעבר המרכזי, יורד לעבר הקריפטה הפתוחה, שבה אכסדרה מקושטת השתמרה. הפסיפסים בקריפטה מעמיקים את המשמעות של השתנות: ישוע לבש דמויות מגוונות בהדרגה מלידתו בארץ, ייסוד ההוחדה [אוכריסטיה בלעז], הקורבן שלו על הצלב והתחייה מן המתים.

לכיוון צפון, מצד שמאל, נמצאים שרידים של המנזר הבנדקטיני מימי הביניים.ניתן להבחין בקפלה ומאחורה באולם הקפלה ובחדר האוכל. מגדל השמירה פונה לדרום, מצד  ימין, של הכנסייה נמצאים מגורי החיילים [קרקסטינים], בשעה ששרידים של חומות ההגנה, ממוקמים בהמשך למטה, ואשר
מתוארכים לתקופה הרומית. 

הנוף הנשקף מהמרפסות

המרפסות ממוקמות בצידי הבזיליקה ומציעות נקודות נוף נפלאות. לכיוון מזרח, מעבר  לחופי הירדן ואגם גנשרת, ניתן לראות את רמת הגולן ורמת הבשן, כמו גם את רמות הגלעד שבירדן החוצות את עמק ירמוך. לכיוון דרום, הנוף מתרחב
במעבר להרי שומרון להר גלבוע, אשר נוטה לכיוון צפון וכמו כן את ההר הקטן יותר של הר החרמון, שניתן לראות  מהמדרונות הצפוניים של נעין. מרחוק לכיוון מערב, ניתן לראות את הצלליות של הר הכרמל; בחזית , האזור ההררי של סביבת הגלית התחתון יחד עם נצרת, אשר מחוז נצרת המודרני של נצרת עילית נראה בעיקר. לכיוון צפון, ישנם ההרים של הגליל העליון עם העיר צפת וביום בהיר, ניתן לראות אפילו עד הר חרמון האמיתי, אשר נותר מכוסה בשלג עד תחילת הקיץ.

במרחב הפתוח שלפניהם המקום הקדוש ממוקם המנזר הפרנציסקאני, אשר נבנה בין השנים 1873-75; צמוד אליו בית הארחה של קאזה נובה, אשר הינו בית אכסניה לעולי רגל. החל משנת 2006, קהילת מונדו 10 [איקס] מעניקה שירות יקר ערך עבור עולי רגל ומתחזקת את הקומפלקס הגדול הזה. זוהי אגודה איטלקית הכוללת אנשים עם עבר של תלות בסמים, אשר נוסדה בשנת 1961 וכיום כוללת כ-40 קהילות הממוקמות בעיקר בחצי האי האיטלקי. לאחר תרפיה מתמשכת שמטרותיה לשחרר אותם מהמגבלות של תלות פיזית, חברי מונדו עשר [איקס] עובדים על מנת לבנות חיים נטולי סמים בעבור עצמם באמצעות לוח זמנים נוקשה, הכולל עבודת כפיים וחיים רוחניים.

החלק הצפוני של ההר שייך לקהילה היוונית האורתודוכסית, אשר ניתן להגיע אליו לעולי רגל  רק דרך הכנסייה האורתודוכסית. הכנסייה של אליהו הקדוש נבנתה בשנת 1911 על הבסיס של מקום קדוש מהתקופה הצלבנית, אולם בכל מקרה היא ממוקמת על שרידים ביזנטיים מקוריים, כפי שניתן לראות ברצפת הפסיפס. לכיוון המערב, כשהולכים בשביל לכיוון שמאל לשער הרוח, ישנה מערה אשר עולי רגל מימי הביניים העניקו לה כבוד כבית של מלכיצדק המפרסם, אשר בירך את אברהם ובתמורה זכה למעשר (בראשית י"ד:18-20). המערה שוחזרה בשנת 2009,אולם היא לרוב נעולה.

מידע על המנזר הפרנציסקאני על הר תבור
הזמנת חדר בבית לצליינים Casa Nova

P.O.B. 16 - Monte Tabor 1610001 Nazareth - Israel
Tel:  +972 4 667 63 00 
+972 4     662 07 20
Fax: +972 4 673 54 66
E-mail: basilicatabor@yahoo.com

שעות פתיחה
פתוח: 08:00-17:00
סגור בשבת בין השעות 12:00-14:00

Comunità Mondo X
P.O.B. 534
1680500 Shibly – Israel
Tel: +972. 2667.63.22
Fax:+972. 4662.05.18