יום שישי הגדול היה יום של הרהור אודות הייסורים של ישוע, במקומות שאירוע זה התרחש. למרות הנסיבות המיוחדות של שנה זו, וזאת עקב המגבלות שנכפו על בסיס של מצב חירום רפואי, החל מהבוקר, התפילות של הקהילה של הפרנציסקאנים עלו לאל מהגולגולתא, המקום שבו נצלב ישוע, בשם הכנסייה כולה. הטקס נערך על ידי המנהלן האפיפיורי של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה, ואשר כלל שלושה חלקים: הליטורגיה של דבר ה', ההשתחוויה [אדורציה, בלעז] של הצלב והאחדות בהוחדה [אוכריסטיה, בלעז].
לפני הסלע של הגולגולתא, שעליו הוצב הצלב של ישוע, המנהלן האפיפיורי הציג את השרידים של הצלב לרגע של התשחוויה. טקס זה מתוארך למאה הרביעית, כשאנשים יכלו להיות נוכחים ביום שישי הגדול בדיוק באותו המקום, מעריצים את הצלב, כשבמשך שלוש שעות חלקים מכתבי הקודש אודות הייסורים של ישוע האדון הוקראו. האירוע הסתיים עם חלוקה של ההוחדה [אוכריסטיה] שזכתה לברכה יום לפני כן.
הדרך של ישוע לעבר הגולגולתא שוחזרה שוב בשעות הבוקר המאוחרות עם דרך הצלב המסורתית בדרך של הויה דולורוסה, שכשהוביל בראש הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, מלווה בשלושה אחים פרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש בדרך נטושה ועם ליווי כבד של דרך הצלב, בנוכחות של המשטרה ועיתונאים. התפילה שנעה ממקום למקום החלה מהמנזר הפרנציסקאני של ההצלפה, חוזרת על עצמה בכל יום שישי ובדרך כלל ביום שישיש הגדול יש בה השתתפות רבה, בייחוד של עולי רגל שמגיעים לשבוע הקדוש מכל העולם.בתקופה זו של מצב חירום רפואי, הרחובות הריקים של העיר העתיקה היו הרקע לתפילה, עם שירים ותפילות של ארבעת הפרנציסקאנים הנוכחים. הרגע של תפילה והרהור אודות הייסורים של ישוע הגיעו לשיאם בגולגולתא, המקום הפיזי שבו התרחשה הצליבה של ישוע, וב-אדיקול של כנסיית הקבר, אשר משמר את הזכרון של התחייה של ישוע האדון.
בערב, תהלוכת האבל של ישוע התקיימה, נערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון. חלק מהדיווחים על דברי הימים מספרים על מסורת שמתוארכת כבר במאה ה-15, אולם התיארוך העכשווי מתוארך 520 שנים אחורנית, בהתאם לטקסים של ארץ הקודש שמתוארכים לשנת 1760 ואשר קשורים לתהלוכת האבל כפי שנחוגה היום. זהו הטקס חוזר על הרגעים של הייסורים, המוות והקבורה של ישוע. השלבים האחרונים הם המרגשים ביותר. בגולגולתא, שני שמשים [דיאקונים] הורידו את הכתר של הקוצים מהצלוב ואת המסמרים שננעצו בידיו וברגליו. לאחר מכן גופתו של ישוע, הונחה על סדין, נלקחה לאבן המשיחה, היכן שהקוסטוד של ארץ הקודש ביצע את טקסי הקבורה המתוארים בספרי הבשורה. הקוסטוד משח את הדמות של הצלוב עם מור ובשמים עם צמחים ארומטיים וקטורת, כי שיוסף הרמתי וניקודמוס עשו לישוע.
הבשורה הוקראה בשפות שונות בתחנות השונות, על מנת להציג את האוניברסאליות של הרז של הגאולה מצד אחד ואת האוניברסאליות של ההשתחוויה משום שישוע היה על הצלב. האירוע הסתיים עם הנחת הצלוב בקבר, ממתינים לתחייה שתתקיים ביום של חג הפסחא.
ביאטריס גוארארה
