בגדה המערבית של נהר הירדן, ליד האתר המכונה "קאסר אל-יהוד", האחים הפרנציסקאנים חגגו את יום החג של הטבילה של האדון ישוע, בדיוק היכן שלפי המסורת, האפיזודה המתוארת בספר הבשורה התרחשה. ביום ראשון, ה-9 בינואר, יום החג החל במנזר הפרנציסקאני של הרועה הטוב של יריחו הסמוכה. נציגי הרשויות המקומיות ודתיות – כולל ראש העיר, המושל והאימאם של המסגד של יריחו – התקבלו בשמחה וקיבלו את הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, בנוכחות של הקונסול הכללי של איטליה, ג'וזפה פדלה, הקונסול הכללי של ספרד של ספרד, אלפונסו לוציני מתיאו וראש מחלקת יחסי החוץ של הקונסול הבלגי, פיליפ הספלגה, כמו גם כהן הדת שלך הקהילה האח מריו חדציטי.
לאחר מכן האחים הפרנציסקאנים הלכו בצעדה טקסית מהאזור הגבוה יותר של האתר של הטבילה לגדות נהר הירדן על מנת לחגוג את סעודת האדון, שבה השתתפו אנשי הקהילה של יריחו ומספר מאמינים מקומיים אחרים.
בדרשה שלו, הקוסטוד של ארץ הקודש הזכיר שהיה זה רק בשנה שעברה שהיה ניתן שוב לחגוג לפני הכנסייה הפרנציסקאנית הקטנה, באדמה שנוקתה ממוקשים לאחר עשורים של הזנחה: "משך 54 שנים לא יכולנו לחגוג כאן משום שהמקום הפך לשדה מוקשים. בשנה שעברה היינו קבוצה קטנה עקב המגיפה [של הקורונה, בקושי 30 איש. השנה אנו נאספים שוב יחד במספרים גדולים, כממספר אנשי האל, ככנסייה, על מנת לחגוג את טבילתו של ישוע כאן במקום הקדוש שלנו המוקדש לטבילתו של ישוע." כמעט 1000 איש, לפי ההערכות, נכחו בחגיגה זו באוויר הפתוח, בהתאם להנחיות הבריאות.
הקוסטוד לאחר מכן הסביר את המשמעות של הטבילה של ישוע: "כשישוע נכנס למימי נהר הירדן וקיבל את הטבילה מיוחנן יחד עם החוטאים, הוא ביטא את הסולידאריות של האל עם האנושות החוטאת, דהיינו – עם כל אחד מאיתנו והכוונה של האל היתה להציל את כל האנושות ואת כל אחד מאיתנו." עם הטבילה, לאחר מכן, "החיים הופכים לקריאה ליעד", סיים ואמר הקוסטוד (הטקסט המלא של הדרשה כאן).
"המסר של יום חג זה מדרבן אותנו לעודד את האנשים להישאר בארץ זו", אמר כהן הדת של קהילת יריחו, האח מריו מריה חדציטי, משום שישוע הפל לבשר ודם בארץ זו. בבשורה של היום אנו גם מוצאים את דמותו של יוחנן המטביל, אדם חופשי ואמיץ, שהטיף לאנשים ללא הבחנה זו או אחרת. דבר ה' נותר אפקטיבי אתמול, היום ותמיד."
עולי הרגל המשיכו למנזר היווני האורתודוכסי של צום הארבעים שליד יריחו, שהינו מזוהה משך מאות שנים כהר שעליו ישוע התנסה. קריאת הטקסט הזה של הבשורה המזכיר אפיזודה זו (מתי ד:1-11) הביא יום תפילה זו לסיומו, לפני המנזר העתיק, שנזנח לתקופה ארוכה והפך שוב לפעיל החל מסוף המאה ה-19.
האתר של טבילתו של ישוע המשיח
הכנסייה הפרנציסקאנית הקטנה שהינה סגורה וקרובה לנהר הירדן נבנתה ב-1956 על אדמה שנרכשה על ידי הקוסטודיה בשנת 1932. המסורת השנתית של עלייה לרגל לאתר זה, לזכר הטבילה של ישוע, מתועדת לפחות החל משנת 1641.
בשנת 1967 עקב פרוץ המלחמה בין ישראל ובין ירדן, האזור הפך לשדה מוקשים של 55 הקטר, שממנו נאלצו האחים הפרנציסקאנים לברוח. המקום הקדוש שהינו חלק מהשטח הפלסטיני, הוגדר כשטח "סי" תחת שליטת ישראל בהתאם להסכמי אוסלו בתחילת שנות ה-90 – הוחזר לבעליו חלקית בעקבות ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני הארץ הקודש בשנת 2000 ולאחר מכן נתאפשרה גישה לעולי רגל בשנת 2011.
במרץ 2018 קרן האלו החלה לנקות את האזור ממוקשים, כשהצליחה לנקות אותו באופן מלא ושוחזרו המפתחות של המקום עבור הפרנציסקאנים באוקטובר 2020. האתר כולל שתי קומות עם גרם מדרגות מחוץ לבניין, המאפשר גישה לכנסייה הקטנה שנמצאת בקומה העליונה.
לאחר השחזור בשנת 2021 הכנסייה נחנכה מחדש והפכה למקום שבו עורכים את החגיגות של יום החג של הטבילה של ישוע.
ביאטריס גוארארה
